עוד הזדמנות אבודה

אני רואה אותך מרחוק, הולכת ומתקדמת לעברי.
הלב דופק, כוננות למצב מאה.
בחלומות אני כבר צופה עלינו הולכים ביחד בגשם או בשמש בטוב וברע.
את ממשיכה להתקדם ואני כבר מחכה.
ממשיך לדמין אותנו צוחקים בפיקניק על הדשא, מדברים בשקט עד השעות הקטנות של הלילה, כל זה מתוך חזיון רחוק וקרוב.
ובינתיים את כבר ממש כפסע ממני, ואני מרחף לי אי שם במרומים.
מחניק לך חיוך עם אמירת שלום מבוישת, את מחזירה לי עם חיוך מהפנט.
הפרפור של הלב כמו סותם לי את הפה. ואת כבר ממשיכה ומתקדמת.
זהו את קצת מאחורי ההזדמנות נגמרה. הלב שלי נחמץ מהפספוס אבל איפשהו אני יודע שגם בפעם הבאה האומץ לא יגיע פתאום.