עדין לא יודעת איך לקרוא לסיפור
אלנה ניקולסון היא נערה בת 17. והיא גרה במדינת הוואי.
היא לא יודעת איזה יום היום.
ולגבי השנה שבה היא נמצאת היא לא כל כך בטוחה.
היא לא יכולה לשאול אף אחד מכוון שאין אתה אף אחד שיוכל לענות לה.
הבית שלה לא נראה רגיל,
החיים שלה לא רגילים.
כל מה שאלנה בסך הכל יודעת , זה את שמה. ואיך היא הגיעה למקום הזה,
הגיעה אל האי.
זה היה ביום קייצי. השמש קפחה על ראשה כשהיא הפליגה בספינה עם שתי הוריה דניס והלן . אך מה שהיה אמור להיות כשייט נחמד , הסתיים אחרת. עננים נראו באופק, טיפות קטנות התחילו לרדת עד שהתגברו . אלנה לא זוכרת הרבה פרטים מהאירוע . היא רק יודעת שהם התנגשו בחפץ כבד והספינה נשברה . היא נזרקה אל החוף ביחד עם הוריה.
ומאז הם שם, אבודים כבר כמה שנים באחד החופים של הוואי, בו איש לא ביקר.
הבית של אלנה.
תגובות (2)
זה מזכיר לי את היינו שקרנים בדרך מוזרה כלשהי, אבל לא אהבתי את היינו שקרנים מלבד הכתיבה.
אז, תני לי לתקן את המחמאה- כתיבה נחמדה, אבל זה מרגיש כמו תקציר. יכול להיות שזה תקציר?
מחכה להמשך.
נחמד