ספטמבר

ספטמבר.

הירח מביט על זמני השקיעות הצפויות
שש וחצי, אח"כ שש…
לא נספיק להגיע לאוקטובר הקריר
והשמש תעלם בריקוד מהיר
בנובמבר זה כבר מלנכולי
כי האור כבר נכבה בארבע וחצי
ובדצמבר, מלבד הברקים האור דוהה כבר בארבע ועשרים

וירח נעצב, עומד לו בקור בודד בחשכה
כל יום קצת יותר חשוך וקצת יותר קר
נזכר שלפני מיליוני שנים הוא והשמש היו הם גוף אחד
ומאז רודף אחריה מדי ויום
מתחיל הוא קטן ללא כוחות, בעייפות
ועם מרוצת ימי החודש מתמלא שוב בעצמו, מרגיש שהפעם זה הזמן
לחזור לאהובתו כגוש אחד
הוא מכין עצמו ומתמלא עבורה, עומד הוא באמצע חודש ממתין במלוא הדרו
אולי הפעם היא תחכה?
וזה לא קורה,
כל חודש מתאמן, יגע מחכה
להקדים את מסלולו
שבשעת יום, אולי לכמה שעות
יחלקו פיסת שמים כמו פעם
יספרו אנשים נופלים בשיאו של יום בהיר, ידמיינו צורות בבניינים, יחלקו ענן מתוק על מקל
אך בחורף הוא יודע, שאין שים סיכוי להתרועע
ינואר הוא כבר חבול, אפילו כבר לא מאמין בניסים,
ראיתם פעם ירח עם כאב רפאים?

מאי.
שוב קיץ ושוב לידה הוא זוהר,
רק ששוב לא יגיע ספטמבר מהר