סיפור סיפור ;)

פרק א׳ ״היכרות״

זה קרה בערב יום שלישי! 9 בדצמבר אם אני זוכר נכון, כהרגלי חזרתי לי לבית מהעבודה ויצאתי אם ״ג׳קי״ הכלבה הפיטבולית היפה שלי.
בעודי מטייל איתה בחוץ אני מקבל טלפון ממספר לא מוכר לי, אני עונה ״אלו״ ושומע קול עדין יפה ומקסים שאומר לי ״שלום מה שלומך?״ וכבר מאז התחילו הפרפרים בבטן להשתולל! ניהלנו שיכת היקרות של 20 דק׳ בערך היא הציגה את עצמה בטור ויקי ואמרה שהיא לומדת כאן במכללה, היא הייתה סטלנית ורצתה לעשן קצת.
אני בתמימותי ובהקשבה לפרפרים שלי הצעתי לה לבוא!
ניפגשנו, אני הייתי מהופנט ממנה, מהעיניים הכחולות כמו ים, מהגומות בלחיים כשהיא מחייכת, מהצחוק המקסים שלה ובכלל ממנה!
אני לא זוכר מתי הרגשתי ככה בפעם האחרונה, למרות שדווקה זוכר וזה היה בגיל 18 כשהכרתי את גרושתי אבל זה כבר סיפור אחר.
בכל אופן ניפגשנו וישבנו ודיברנו והיכרנו אחד את השני!
לקחתי אותה הבית כי כבר היה מאוחר כשהגענו עליה אני לא רציתי לשחרר אותה לבית, רציתי להיות איתה עוד ועוד אבל פחדתי להחזיק אותה פחדתי לתת לה אפילו נשיקה קטנה על הלחי כאות ללהיתראות ושיחררתי.
אותו לילה לא הצלחתי להירדם! היא הופיעה לי מול העיניים, היא הייתה אצלי במחשבות, היא הייתה אצלי בבטן אם הפרפרים במלחמות.
המשכנו לדבר בהודעות איתה! והתחלתי לזהור מרוב אושר, מרוב התרגשות!
מכל הודעה שקיבלתי ממנה הייתי כמו ילד אוטיסט מחייך ולא יכול להוציא מילה מפי!
המשכנו להיפגש כל ערב וערב כמעט ואני כל ערב מסתכל עליה על כמה שהיא יפה ומקסימה, וכל ערב מתאהב בה יותר ויותר ומה שהכי גרועה זה שלא יכולתי לעשות כלום, הפחד ממנה מהיופי שלה עצר אותי והפחיד אותי!!
תהרגשה הזאת אני באמת לא הרגשתי!
הריי ממה אני פוחד?!? לקבל ״לא״? אבל כבר קיבלתי ולא פעם אחת!
ועל כל ״לא״ קיבלתי אלף ״כן״!!
אני לא אתלהב עכשיו אבל אני בחור שנראה בסדר, לא מכוער לא כלום! לדבר אם בחורות גם יודע! ולהביא בחורה לסקס של לילה אף פעם לא היה בעיה בשבילי!
אבל פה! אני לבד לא יודע מה נכנס בי ולא יכול אפילו לנשק אותה! יותר מזה, התביישתי גם לתת לה נשיקה על הלחי בטור ״שלום״ או ״להתראות״!
התהפכה לי הקופסא כמו שאומרים!
ימים עברו ואני עדיין פחדתי, מאוד פחדתי! לא יודע ממה ולמה אבל הפחד העלה עליי ולא נתן לי לזוז!
עבר חודש בערך מאז שהכרנו והתראיינו כמעט כל יום, ובימים שלא התראיינו התכתבנו כל היום!
תפסתי תצמי בידיים והחלטתי להיעזר באומץ וכן לנשק אותה! וכך גם עשיתי.
שפתיה היו מתוקות כמו דבש, רכות כמו נוצות ונעימות כמו ליטוף עדין בגב! נעימות עד כדי צמרמורת בכל הגוף!
נישקתי אותה ואם חיוך גדול ורחב אחלתי לה לילה טוב ושיחררתי אותה לבית!
בדרכי לבית הרגשתי מלך העולם, הרגשתי תצמי על גג האוורסט!
הייתי מבסוט ומאושר כמו ביום שנולד לי הילד!
וידעתי מאז שאותה אני רוצה בתור אישתי! איתה אני רוצה לבלות את שאר חיי ולבנות בית ומשפחה!
יום למחורת ניפגשנו, והיא התנהגה כאילו לא קרה כלום, כאילו לא התנשקנו אפילו!
ובי זה קצת פגע תאמת.
אבל לא וויתרתי וגם לא אוותר! התיישבנו לדבר והיא הסבירה לי שהיא נכנסת לתקופת המבחנים ושכרגע לא מתאים לה קשר! והוסיפה ״תן לי לסיים תמבחנים ואז נראה מה קורה״ וכך עשיתי! למרות שבכל זאת המשכנו להיפגש ולשבת ולדבר.
עבר כבר חודש מאז והמבחנים עומדים להסתיים!
ואני יושב פה על הבוקר בעבודה יום שני בשבוע, ה2 לפברואר.
והיא לא יוצאת לי מהראש כבר חודשיים :)
המבחנים אמורים להסתיים בעוד שבועיים בערך, ואני מלא תקווה שיהיה בסוף טוב :)
אבל כמו שאומרים ״המשך יבוא…״ ;)

ודבר אחד בטוח כאן! אני לא וויתרתי ולא אוותר!! הילדה הזאת בסוף תיהיה אישתי!!!! :)