סיפור ליל ירח

אדם אחד, במרפסת ישנה יושב ובוהה בירח
בגדיו מתנועעים לפעמים מרוח קיץ
ובידו הוא מחזיק כוס של יין

אז מה, היום יומולדת ההא
הוא אומר
היום נוסף לך עוד אביב
הוא מרים את כוסו לירח ברישול
לחייך נפש תאומה, רק את ואני פה עכשיו
השאר ישנים
לא יודעים
היום נולדת
הוא מחייך לירח. עדיין לא לוגם
רציתי להגיד לך, כן, לך גברת חוצפנית
שאת העזת להאיר על החיים שלי
בזמן שהכל שחור
בזמן שלא ידעתי שבכלל אני באפלה
את החלטת להגיע
להאיר
כדרכך בטבע
בשקט, באור נוגה
מביטה בי בשקט בהתחלה
לא מדברת
מתבוננת
הו כן.
חשבת שלא ידעתי?
ראיתי אותך מסתכלת עלי בלילה
כמה פעמים
לפני שדיברנו
ואז
החלטת לעשות משהו
שלחת במורד הגב שלי צמרמורת
כן, כן.
אני יודע. מילותיו האחרונות של איש משוגע
אבל לא לחינם קוראים לנו מוכי ירח.
איך אמר המשורר
אבל לי יש את אותה מחלה.

גופו משתוחח מעט
אבל לי יש את אותה מחלה.. הוא אומר בשקט יותר
אז מה, את חושבת שאת מיוחדת ההא
מאירה
עקשנית
זכה
בלתי מושגת
טוב.. האמת שאת צודקת.
את מיוחדת
בכל היקום אין אחת כמוך.
לעולם
הוא מרים שוב את כוס היין
לחייך!
שתזכי להאיר
שתזכי לאור
ושלא תחסרי אהבה לעולם!

הוא לוגם מעט מהיין

אה. שחכתי כמובן
לפעמים צעקתי עליך
אני יודע.. לא תמיד זה באשמתך
אבל קשה לא לכאוב
כשאת מראה לי כמה ריקנות יש סביבי
אז.. גם בקשת סליחה קטנה
צעקתי מאהבה
מכאב
תשמרי על עצמך שם גברת מגונדרת.
את אולי שם רחוק
אבל תמיד קרוב אלי.

לחיים.
הוא מרוקן את הכוס באיבחה אחת
לילה טוב