סיפור אהבה קצר מחיי- המשך

חברה שלי, ראתה שאני ממש רוצה את אותו הנער, אז היא ניסתה לעזור לי, היא שלחה הודעה לחבר שלו עם תמונה שלי, החבר אמר שהוא יבדוק איתו. ספרתי לחברה השנייה הכי טובה שלי, והיא אמרה לי "מה את משוגעת? את לא יודעת שיש לו פה גדול?!" נבהלתי. מה אם הוא יספר את זה לכל השכבה? או אפילו רק לכמה חברים, הם יספרו אחד לשני, וזה יתפתח… הלכתי הביתה, עם החברות שלי, חיפשנו את אותו ילד שאני דלוקה עליו באינסטגרם, מצאנו. הן לחצו עליי לשלוח לו עוקב.. שלחתי. למחרת בבוקר הוא אישר.. צרחתי בתוכי מרוב התרגשות! כל כך שמחתי, אני יודעת שזה די טיפשי אבל ככה הרגשתי באותו רגע.. הלכתי לבית ספר, די פחדתי שכולם יודעים, הגעתי לבית ספר, אף אחד לא יודע, רק הילד שאני מחבבת, הסתכל עליי, כמו תמיד. הפסקה, אני והחברות שלי יוצאות לחצר, פתאום אנחנו שומעות ריכולים.. לחשושים.. צחקוקים.. הסתובבנו, ראינו את הילד שאמר שהוא יבדוק יחד עם עוד כמה בנים… הרגשתי את הדמעות בעיניים, את המחנק בגרון, את היובש בפה.. רצתי, לא יודעת לאן, הרגלים פשוט לקחו אותי, לכל מקום שהלכתי, היה משהו מהשכבה שהסתכל עלי ופשוט חייך לעצמו.. זהו, חשבתי לעצמי, הסוד שלי יצא, חזרתי לאזור של השכבה שלי.. כולם צרחו, השתוללו, צחקו, הצביעו עלי, "מה היא חושב לעצמה? שהוא? הנער הכי חתיך ומקובל ירצה אותה?" רק הוא עומד שם, בתוך כל המהומה, בתוך כל הבלגן, מסתכל לעברי ולא אומר כלום. והנה אני עכשיו, יושבת על אסלה, בוכה, פגועה, דמעות זולגות לי באטיות על הלחיים, אני בוכה בשקט, בלי קול, שומעת מבחוץ את קולות הצחוק. והכל בגלל אותו נער, שלא יודע מה זאת אהבה.