סימן קטן

כשאנחנו אוהבים אנחנו לא סמים לב לסימנים הקטנים האלה בעצם אולי סמני אהרה .
טוב לך וכיף לך אתה מרגיש אהוב ונאהב . בא הרגע שאתה מרגיש עקיצות ושבירות בלב אבל א העניים והשפתיים ששוב מאפנטות אותך .
אתה מרגיש שהנה הגורל שלך , אתה מעדיף להפגע רק לא לאהבד את מה שיש לך ביידיים כלומר אותו או אותה . כל פעם שאתה מרגיש נבגד בנפשיות אתה מעביר את הכאב עם דמעות ודכאונות .
הסימנים חיים יחד איתנו אנחנו לא מתייחסים אליהם אנחנו מעיפים אותם עד שנימאס להם והם תוקפים בעוצמתיות אבל כמו תמיד אתה נכנע לאהבה שלך אתה ממשיך לבכות ולקוות שהכל יעבור לך כשהתאהבתי בו הייתי ילדה שכל חייה חיפשה את ההשתקפות האמיתי שלה את הסהות שלה שהיית לה חסרה אבל כשהכרתי אותו חשבתי שמצאתי את האחת שיאיר לי את הדרך אל ה-אני האמיתית הסימני אסהרה אותתו בכל רגע כמו רמסורים אבל כמו תמיד כמו כל אחד מאיתנו העדפתי לבכות ולסבול עד שהוא יגיעה ויבין שהוא עשה טעות . כשהסימן האחרון חנק אותי ולא נתן לי ליפול הבנתי שלפעמים אנחנו אוהבים כלומר מותר לנו לאהוב אבל לא תמיד אנחנו צריכים את האהבה סאת .
נכון , אתם חושבים איה מין טמטום לאהוב אבל לא ליהיות עם הבן אדם … אולי העולם לא עובד כמו שאנחנו רואים אותו ?לפעמים הכל נראה אמיתי לנכון אך לבסוף סה אסון .