סאמר

קראו לה סאמר וזה היה אירוני כי היא שנאה את הקיץ ואהבה את החורף.
היא גם לא אהבה שקוראים לאנשים שגרים בישראל בשמות לא ישראליים אבל זה כבר לא היה תלוי בה.
היא תמיד אמרה שהיא באה ממשפחה סופר דפוקה ובגלל זה היא יצאה ככה.
סאמר הייתה מסוג הבנות האלה שגם בלי מייק אפ או קונסילר או אייליינר היא נראתה טוב.
היא אף פעם לא הייתה משקיעה זמן בלטפח את עצמה אבל זה לא היה נראה ככה.
היה לה שיער חום שאף פעם לא היה מסורק אבל תמיד נראה טוב בצורה הטבעית שלו.
היא הייתה מהבנות האלה שלובשות מכנס קצר וסווצ'ר ואף אחד לא היה אומר על זה כלום למרות שזה בכלל לא הגיוני.
הכרתי את סאמר בתחנת אוטובוס ולא יכולתי להוריד את העיניים ממנה. מרוב שלא הפסקתי להסתכל עליה פספסתי את התחנה. זה אפילו לא היה בכוונה (טוב, אולי קצת). ואז כבר לא הייתה לי ברירה וירדתי איפה שהיא ירדה. איך שהוא יצא שפשוט הלכתי אחריה. כשזה נעשה ממש מוזר היא הסתובבה אליי ושאלה אם אני עוקב אחריה. עניתי שכן כי תמיד הייתי ישיר. היא חייכה והמשיכה ללכת. הפעם לא לפניי, אלא ליידי.
יצא שדיברנו במשך 3 שעות. אני לא זוכר על מה כן, אבל אני יכול להגיד על מה לא. לא דיברנו עליי או עלייה, גם לא דיברנו על שנינו כמו שכנראה היה קורה בסרטים כי בסך הכל עקבתי אחריה וזה היה יכול להיגמר גם בתלונה.
אני חושב שדיברנו על העולם, או על החיים, אבל מה זה משנה; זו לא הייתה הפעם האחרונה שנפגשנו.
מאז נפגשנו עוד הרבה פעמים. כבר ידעתי הכל עליה והיא ידעה הכל עליי.
זה אף פעם לא היה פשוט. לסאמר היו הרבה שינויים במצבי הרוח שלה, למרות שלא הייתה לה הפרעה דו קוטבית. היא הייתה מודעת לזה וגם צחקה על זה, כשהיא לא הייתה אחרי שינוי במצב הרוח.
לא הייתה גם התאהבות. טוב, זה נכון חלקית. הייתה התאהבות, אבל היא הייתה חד צדדית. לי תמיד היה אותה ולה תמיד היה מישהו אחר בתפקיד החבר התורן. בדרך כלל מישהו שרירי וחסון שהיה בוגד בה ואז מבקש סליחה. היא הייתה סולחת עד שזה היה קורה שוב ואז היא הייתה באה למפלט היחידי שהיה לה – הכתף שלי. לפעמים היה נראה לי שסאמר הייתה בוחרת בכוונה בנים גסים ולא אמינים בשביל להיות החברים שלה כדי להעניש את עצמה על מי שהיא. אמרתי לה את זה והיא אמרה שאני חכם. אני אמרתי שאני לא חכם אלא שאני יכול לעשות דוקטורט בתולדות סאמר כי אני יודע הכל עליה. היא צחקה ושינתה את השם של האיש קשר שלי בטלפון שלה ל"דוקטור לתולדות סאמר".
תמיד סיפרתי לסאמר הכל חוץ מדבר אחד. אף פעם לא אמרתי לה שאני אוהב אותה.
לא כי לא הייתי בטוח בזה, מובן שלא. הייתי בטוח בזה במאה אחוזים, הייתי בטוח בזה כמו שהייתי בטוח שאם אני אקפוץ אני אחזור לקרקע, כמו שהייתי בטוח שמחר יתחיל יום חדש, כמו שהייתי בטוח שהכל אפשרי.
לא סיפרתי לה את זה כי ידעתי שזה לא יתרום לכלום. ידעתי שסאמר לא תפרוץ בבכי ותספר לי על חודשים בהם היא אהבה אותי אבל פחדה לספר.
אבל החיים כמו החיים הובילו אותי למקום אחר.
למרות שידעתי שזה לא יתרום לכלום סיפרתי את זה לסאמר. היא באמת לא פרצה בבכי ולא סיפרה לי על חודשים של אהבה לשווא.
אבל היא הייתה מוכנה לנסות.
אז ניסינו.
לסאמר עדיין יש שינויים במצבי הרוח, היא עדיין לא מסורקת והיא עדיין לובשת מכנסיים קצרים וסווצ'ר למרות שהסברתי לה אלפי פעמים שאין בזה הגיון.
אבל סאמר היא שלי.
ואנחנו ביחד כבר חורף, סתיו, אביב
וסאמר.