נשיקה ראשונה

נשענתי לאחור על הספה מסתכלת על הנכדים שלי רצים בחצר במרץ חייכתי אל תמונתו ונזכרתי, נזכרתי איך הכל התחיל ..
ביום ההוא שירד גשם ולא היה לי מטרייה
אז הוא רץ לקנות לי אחת,
וגם כשהוא גילה שכל החנויות סגורות הוא הלך איתי עד לביתי שהיה רחוק בהרבה משלו,
גם אחרי שטעינו בדרך בפעם החמישית הוא לא התייאש והמשיך ללכת לצידי,
גם כשאמרתי לו שכרגע אני נוראה בגלל הגשם,
הוא המשיך להחמיא לי שאני יפה,
ולא משנה כמה קר היה בכל מקרה הייתי סמוקה
אחרי שהגענו לבית שלי הרגשנו חסרים אחד לשני כשרק הסתובבתי כך שהיית חייב לסובב אותי ולתת לי נשיקה,
אחרי הנשיקה הראשונה באה גם השנייה
והשלישית הרביעית ואפילו העשירית,
אחר כך הייתה את הנשיקה של הוויכוח הראשון והשני,
ואז הייתה הנשיקה של המילה כן להצעת הנישואין,
ואחר כך הנשיקה שבחתונה
ובלידה הראשונה השנייה והשלישית,
את הכל עברנו ביחד מאז הנשיקה ההיא,
ועכשיו כשנעלמת אני רק רוצה צחוק לא משמחה רק מידיעה שהצלחנו,
הצלחנו להגשים את החלומות שלנו,
ולגור בצפון ושהנכדים שלנו ירוצו בחצר
ויקפצו על העציצים שעבדתי כל כך קשה בשביל לגדל,
אבל אני רק יצחק ויגיד שזה בסדר כי זה מה שהיית אומר לי לעשות
גם אחרי שלא חזרת ביום ההוא המשכתי לחכות
המשכתי לחכות שתדפוק בדלת חדרי ותגיד שחזרת
ושאתה לא נעלם יותר
אבל כרגע אני רק שוקעת בספה שלך ושותה מהספל שלך
עוצמת עיניים בחיוך כשאני רואה אותה מושיט לי יד מהאור.