נרקסיזם?

אתה, זה עם העיניים התכולות הגדולות שבוהה בי בזמן שאני עוברת לידך ובוהה בך בעיניי התכולות הנוטות לאפור.
זה עם הקול השקט והמאופק, אך יחד עם זאת גברי ומפותח במידה.
אתה גבוה, אך לא יותר מדי, בדיוק ראש יותר ממני וזה מספיק כי גם אני גבוהה במידה.
עורך כה בהיר, פחות או יותר כמו עורי.
שיערך כה כהה אולי אפילו יותר כהה משלי, וכן אפך מחודד וקטן יותר משלי.
גבותיך ישרות מטבען, ואף יותר מסודרות מאלה של עצמי.

גם אתה תולעת ספרים כמוני מסתבר
גם אתה מעדיף להיעלם כשאינך חש בנוח
גם אתה אינך מדבר על דברים שפוגעים בך
וכשאתה תדבר איתי, אהיה הכי נחמדה אליך,
כפי שאני מרגישה שאתה נוהג כשאני מדברת עמך.
תהיתי למעשה במה אנו שונים.

ובכן…
אתה בן, יש לומר אולי אפילו גבר כי שיער מכסה את כל גופך ופניך מזוקנות.
אבל זקן מסודר כזה, אחד קצר כזה שלפני יומיים היה רק זיפים.

מה למעשה מבדיל בינינו פרט לכך שמסיבות הורמונאליות וביולוגיות איני יכולה לגדל זקן ואיני שעירת חזה?
זהו כמובן פרט שולי.

ובכן!
אני מאוהבת בך
מאוהבת בך עד הגג
אין לי אומץ להאמין שאין לי אומץ לומר לך זאת.
רמות הנרקיסיזם הגבוהות שלי הובילו אותי אליך, אתה מזכיר לי את עצמי כל-כך,
שכרגע אתה כל משוא תשוקתי.
אני חולמת עליך גם בלילה, בלא מודע, וגם ביום, בהקיץ.
כשאתה לא בא, משהו בי מדוכדך מבפנים, אני הופכת מעט עצובה,
אך כשאני רואה את נוכחותך אני כה מאושרת שמתחשק לי לזעוק את שמך!

אני לא באמת מכירה אותך, הייתי רוצה למצוא את החוסן באמת לדבר איתך,
לשבת יחדיו ולאכול פיצה, לדבר, לצחוק, לראות סרט, להזדיין.
אז מתי אתה פנוי אחרי בצפר?