נסיעה לירושלים

הוא עובד עם בעלה.קולגות. בעלה תמיד עסוק. חותך גורלות . נגיד…
בעלה איש גבוה , תמיד בחליפה, משקפי שמש כהות על עיניו ושערו אפור.
הוא גבר נאה לכל הדעות. אבל היא לא דואגת.הוא נאמן לה. היא יודעת . יש לה תחושה כזאת.
פעם חבר שלו , סיפר לה שמישהי באיזה באר שהם ישבו , ענינים של עסקים כמובן , נדבקה אליו . הוא הזמין אותה לדרינק. הם נעלמו. הוא סיפר לו שהוא לא מיחס לזה חשיבות ואין גם מה לספר.אשה וגבר. זהו. אין המשך . והוא הבין והוא שתק . רק שפעם פלט את זה ללינה. היא המשיכה הלאה, לא התעכבה. בסך הכל הוא בעל טוב . זוכר את היום הולדת שלה , את יום הנישואין וימי ההולדת של הילדים ואפילו של אמא שלה. אז לא צריך לעשות ענין, הוא גבר ויש לו דחפים או נקרא לזה צרכים . אבל זה נשמע לא טוב …
ואתמול היא אמרה לו שהיא צריכה לנסוע לירושלים, יש להם מפגש של כל השכבה . כולם כבר לא גרים שם ,אבל היא פעם בגלגול הקודם…גרה ולמדה בירושלים . עיר יפה ירושלים . עם אוירה . היא פעם אהבה את העיר הזאת, אבל מאז שהתחרדה , העיר , היא כמעט לא מגיעה לשם .
הוריה כבר שנים שלא גרים שם, ומשפחתה כולה באיזור המרכז.
אז ראובן גלעד , הקולגה של בעלה, נוסע לירושלים ואין לו שום בעיה לתת לה טרמפ. יהיה לו הכבוד והעונג. ראובן נראה טוב. הוא מריח מבושם בראדה . נועל מגפים גם בקיץ. היא אוהבת את זה.שונאת שגבר הולך בסנדלים והכי גרוע בסנדלים עם גרביים כמו עולה חדש , זה עתה ירד מהאניה שהגיעה מבוקרשט.
לינה לובשת חליפת מכנסיים בהירה מפשתן. שיערה ארוך ובהיר. היא עולה לג'יפ השחור שלו המרווח והממוזג.הוא שואל אם היא רוצה שיעצרו כמה דקות לשתות קפה. הוא חייב, לא הספיק בבית. הוא גר כבר שנים לבד.אשתו נפטרה. הוא שקוע בעבודה ואין לו צורך בזוגיות.כרגע לא מוכן להתחייב לאף אחת . סטוצים אפשריים .הוא לא שולל. חברות של אשתו עדיין בקשר איתו. הן אומרות לו במפורש , שהוא בזבוז…ושהוא עוד יצטער על זה.מה לא בא לו אשה טובה שתביא לו ילדים? אז לא , כרגע ממש לא בא לו . ולא בא לו תינוק שיילל לו ויכניס אותו למחויבות. אולי זה עוד יבוא .
לינה שמה את משקפי קרולינה למקה שלה . והיא מביטה בראי. היא נראית טוב היא יודעת.הם יורדים לקפה. היא שותה לאטה, הוא אמריקנו..היא מוותרת על עוגה , הוא עם הגוף החטוב שלו , לא מוותר על בורקס תרד. זאת החולשה שלו . הוא מתוודה, כנראה השורשים הטורקיים שלו , הוא מגחך.הם נוסעים דרך כביש שש. הם שותקים.
לינה חושבת על המפגש.נזכרת בחברים. מה קורה איתם היום ?
ראובן מציץ עליה. תמיד אהב נשים נשואות.הן היו כמו פרי בשל בשבילו . והן לא ינג'סו לו, שיתחתן איתן. הן הרי נשואות באושר או לא . הן לא יהרסו את מרקם חייהן. מדי פעם לשבור את השיגרה? זה כן…ולינה יש בה משהו מסתורי . עלום . היא מעניינת אותו. האם היא מאושרת?הוא שואל את עצמו?
היא משעינה את ראשה לאחור ומנסה לנמנם.
הוא מנמיך את המוסיקה.
מחשבות חולפות בראשו. הוא חייב להקסים אותה.להרשים אותה . ירושלים יכולה לחכות. הוא יזמין אותה לארוחת צהריים. ואכן הם עדיין בדרך, והוא יכול לעצור לנוח קצת… הוא שואל אם היא רעבה.היא אומרת לו שבאמת היא כבר מתחילה להיות רעבה, היא תשמח שיכנסו לאכול משהו…
המסעדה שהם נכנסים היא מסעדת דרכים, המבורגרים ונקניקיות. אין לה בעיה . היא תאכל.היא לא מפונקת. הוא שואל באבירות אם זה מתאים לטעם שזלה , כי אם לא אפשר לחפש משהו אחר. היא אומרת שהכל בסדר . גם המבורגר בלחמניה הולך.הם אוכלים . היא מזמינה ביטר לימון. הוא קולה.
הוא מספר לה שהוא יתאכסן במלון ממילא, ביומיים הקרובים ואם תשאר אז יש לה גם טרמפ חזרה.היא אומרת שהיא תהיה אצל חברה שלה בגבעה הצרפתית. אולי גם תישאר יומיים שלושה והיא תשמח לטרמ חזרה איתו.
היא מרגישה במתח המיני ביניהם. הוא משתדל לנסוע ולא להציץ עליה. לפחות לא כשהיא ערה.גם עכשיו היא מנסה לנמנם . היא לא כלכך אוהבת לדבר . פטפטנית היא לא היתה אף פעם. וראובן הוא אוהב נשים כאלה, שנפתחות לאט לאט.
היא חושבת כשהיא עוצמת את עיניה שראובן גבר מושך . היא מוכנה להרפתקה איתו . מה כבר יש לה להפסיד . הרי גם , אם תכנס איתו למיטה , היא תהיה תיקו עם בעלה . .. אבל שלא תמהר . אצל הגברים אף פעם אי אפשר לדעת.
והוא , בעלה הרי סידר לה את הטרמפ. כלומר היא בידיים טובות. והוא הרי סומך עליה . ואם תמעד , אז גם לא נורא.
חיים רק פעם אחת. צריכים לטעום מהכל. היא חושבת , אם יציע לה להפגש איתו בערב , היא בטח תסכים . מה שבירושלים , נשאר בירושלים..