נא לא לארוז

אתמול היה לי יום מאוד קשה, שום דבר לא הלך כמו שרציתי. לכן החלטתי לשים הכול בצד ולנקות את ראשי בעזרת ביקור במוזיאון העירוני. אחרי שלושת רבעי שעה של שוטטות ללא מטרה מיוחדת בחדרים עם תצוגת שונות –של שריון, כלי מלחמה, תכשיטים, כלי שולחן ותמונות עתיקות – הגעתי לחדר צדדי עם לוחית קטנטנה של "דברים לא חשובים" על הדלת.

נכנסתי. בצד שמאל הייתה תצוגה של כל מיני דברים ישנים שהיה אפשר לקרוא להם ענתיקות. הנה שם, נמצא טלפון ישן עם אביזרים עבור דיבור ושמיעה בנפרד. ומאחור התחבא פטפון עם מחט פלדה נוצצת ורמקול דמוי קונכייה. ראיתי את המצלמה שעבדה עם סרט, עם ידית שצריך כל הזמן לסובב, והרבה דברים כאלו שאפשר למצוא בעליית הגג של סבתא או בשוק הפשפשים בדוכנים בהם מוכרים מסמרים עקומים, עיתונים ישנים, סכיני גילוח שבורים, חלקי משקפיים וסוללות משומשות.

פניתי ימינה וראיתי תצוגה מאוד מסקרנת. התווית עליה – "מאה עשרים ושבע אהבות" – לא הסבירה כלום. התכופפתי כדי לראות מקרוב, והדבר הראשון שקלטתי הייתה האהבה של מארק אנתוני לקליאופטרה שהייתה מוצגת בשורה הראשונה. אחרי כמעט אלפיים שנה, האהבה הזו הייתה עדיין שופעת חיים ומפיצה ניצוצות תשוקה ומוכנות הקרבה אחד לשנייה.

קצת מימין היה מונח מכתב אהבה של נפוליון לז'וזפין – "אני מתעורר כולי מלא בך. דמותך וההנאות המשכרות של אמש לא נותנות לחושיי מנוח …"

ניסיתי להרגיע את החושים שלי גם כן והמשכתי להסתכל על התצוגה – היו עוד מאה עשרים וחמש אהבות שונות. גדולות וקטנות, משומשות וכאלו שלא נגעו בהן, אנוכיות ואהבות שנותנות הכול מעצמן. אפילו האהבה של בארט סימפסון המצויר ושל ג 'ירפה שמכופפת ומפתלת את צווארה כדי לנשק לתינוקה. חלקן היו חלודות, כמה נוצצות, אבל כולן עדיין במצב עבודה.

למה הכניסו אותן לכאן, לחדר הזה, זאת הבנתי בקלות – אלו היו פריטים נדירים המתאימים לאספנים. אני בעצמי, למשל, לא ראיתי אהבה אמתית זה זמן מה. וכאן היא נראתה אמתית ונחמדה. זה יכול להיות מאוד מעניין לנסות אהבה כזו על עצמי. באמת, מה כבר יש לי להפסיד?

נסעתי לחנות איקאה באזור התעשייה של ראשון וביקשתי לראות את מחלקת האהבה – "זה בקומה שתיים וחצי, ללא מעלית". הגעתי לשם וביקשתי ממוכרת שהייתה במקום שתראה לי קצת אהבה.

"איזו אהבה?"
"אני לא יודע. מה יש לכם?"
"יש לנו מבחר גדול של אהבה: של גבר לאישה, או של גבר לגבר, או של אישה לאישה ולגבר, או של אישה לאישה או –"
"בסדר, בסדר. הבנתי את העיקרון. מה יש לכם מסוגים אחרים?"

"אהבתה של אימא לבן, או של אימא לבן ובת או –"
"עוד…"

"יש כמה פריטים נדירים של בעל לחותנת או משהו ממש נדיר ומוזר – אהבת אימא של הבעל לאשתו."
"לא ידעתי שדברים כאלו קיימים."
"כן, זה אומנם נדיר מאוד, אך קיים. ויותר מזה, יש לנו כרגע בחנות אהבות כאלו. אתה רוצה לראות אותן?"
"לא, תודה. אני עוד לא נשוי, וזה בטח מאוד יקר."
"כמובן, הרי אלו פריטים נדירים מאוד, הם מיובאים מג'ונגל בברזיל. בכל מקרה, בוא נראה מה יש לנו במחיר נמוך. הנה, אהבת כסף, או אהבת יהלומים, או אולי תרצה אהבת עבודה?"
"לא, תודה. האם יש לכם דוגמאות של אהבה כללית?"
"האם תרצה לנסות את האהבה של האנשים? היא קצת כמו גימיק, אבל אולי תתאים לך."
"תגידי, זה יקר?"
"יקר יותר מאהבה של כסף אך יותר זול מחד-אהבה. לא הראיתי לך אותה. אולי אתה רוצה לראות?"
"חד-אהבה – האם את מתכוונת לאהבה עצמית?"
"כן, נסה אותה. היא יכולה להיות מאוד מספקת."
"ל- ל- לא, אני לא חושב. ראיתי אותה מסביב יותר מדי לאחרונה וממש לא נראה לי. אני אנסה את האהבה של האנשים. היא נשמעת כמתאימה לכל."

"אתה רוצה לארוז אותה, או תיקח לשימוש מיידי?"
"הממם… לשימוש מיידי."
"אנחנו מקבלים תשלום במזומן או בכרטיס אשראי. ותודה שקנית באיקאה."
"מה זה? את מודה לי על זה שקניתי?"
"כן. אני עכשיו בעצמי עם "אהבת אנשים", לכן אני מודה לך. זה מרגיש נחמד לעשות זאת. פשוט תנסה בעצמך. תלבש את האהבה קודם, כמובן."
"תודה."

"ובכן, איך אתה מרגיש?"
"את יודעת, באמת הרגשתי נחמד לאומר תודה. איזו מוכרת נחמדה את!"
"גם אתה נחמד. יום טוב."
"גם לך… אבל רגע–"
"במה עוד אוכל לעזור לך?"
"רציתי רק לדעת, אם בכל זאת לא אוהב את האהבה הזאת, האם אוכל להחזירה?"
"כן, אנו מקבלים בחזרה אהבות שנקנו אצלנו במידה והן עדיין נקיות וללא קמטים. ומשרד הבריאות מרשה לנו לקבל החזרות רק במשך שבוע מיום הקניה."
"למה? מה, אהבה יכולה להתקלקל?"
"לא, אהבה לא מתקלקלת בקלות, אולי רק אם מחזיקים אותה יותר מדי בקור. אבל אחרי כשבוע היא מתחילה להשתרש, ואז אם מחזירים אותה, תמיד יחסר בה משהו, גם אם זה לא נראה בעין. טוענים גם שאחרי שבוע אהבות מתחילות לקבל ריח של בעליהם. הרי לא תרצה לקנות אהבה כזאת שיש לה ריח של מישהו אחר. "
"הבנתי. אני מקווה שאוהב אותה בכל מקרה. שלום לך."
"שלום גם לך."

הרגשתי מאושר, לבי פעם בחזקה ורציתי לצעוק שאני אוהב את כולם. נזכרתי בחברתי שאמרה שהיא מתכוונת לעזוב אותי כי אני לא אוהב אותה. לכן, ברגע שיצאתי מהחנות, רצתי אליה בכדי לבדוק את האהבה החדשה שלי עליה…