מה מתחרז עם שיגעון

ושוב נפשי עוברת קשיים,
ושוב אני רושם בחרוזים.
גם אם אני לא רוצה,
חרוזים זה מה שיוצא.
אני מנסה לחשוב בשקט אישי,
אך המוח מנסה לחרוז את המשפט השני עם השלישי.

ושמך מופיע לי כל הזמן במחשבות,
מסתתר במילים, מתחבא בין השורות.

ולפעמים מגיעה מילה לאוזניי, ומבלי לדעת איך,
אני שם לב, שהמילה ששמעתי מתחרזת עם שמך.
ולפעמים אני שומע משפט, ואני מתרגז,
"נחש עם מי" אני שואל, "המשפט הזה מתחרז"

אבל זה לא חוכמה, כי לשמך קל לצרף חרוזים,
אפילו בסיפורים הכי קטנים:
כמו להסתכל החוצה מהחלון,
ולראות ילד קטן משחק עם בלון,
להזכר שיש לך עבודה, ולהביט על השעון,
ולהתבאס, כי פספסת את האוטובוס האחרון,
אבל זה בסדר, לא קרה אסון,
תפסיק לחשוב ככה, אתה לא כשלון,
למעשה, אתה בחור חכם ונבון!
ופשוט תנסה את מזלך שוב ביום ראשון,
אבל בנתיים תפסיק לדבר בלי הגיון,
תעזוב את הדף, ותסיים לכתוב את השירון,
יש לך יום ארוך מחר, כדאי שתלך לישון.

אני לא ממש יודע,
אולי אני פשוט משתגע.
שמך ממשיך להופיע בחיי, לאן שאני לא הולך,
אבל לדעתי, החרוזים היפים ביותר, הם החרוזים שכתבתי בשבילך.