מתנה לשניים

22/11/2009 1055 צפיות אין תגובות

מתנה לשניים

הפגישות בין כל בחור ובחורה מסתיימות בתקווה:
תקווה לפגישה שנייה, [
תקווה לאהבה,
תקווה לנישואין
ותקווה לחיים משותפים.
ו… ו…
כלל זה אינו חל עלי!
כל מפגש שלי עם בחורה כלשהי מסתיים באכזבה ובייאוש!!
אני מהנדס גיאולוגי שעובד במדבר סיני, רחוק מאוד מחיי העיר הסוערים. כל היום אני עוסק בחפירות ובעבודה הפיזית הקשה בשמש היוקדת של המדבר. פעם בחודשיים אני יוצא לחופשה בקהיר למספר ימים ולאחר הכן חוזר למדבר. במשך ימי החופשה הייתי נפגש עם צעירות מבנות משפחתי או חברות במועדון אליו השתייכתי כשעדיין גרתי בקהיר. גם אם היתה לי משיכה לאחדות מהן לא יכולתי לפתח משיכה זו אל קרבה ואל אהבה. לא היה טעם בכך!!! הרי בעוד יום אני חוזר למדבר ואין סיכוי שבחורה כלשהי תסכים להמתין לי חודשיים כדי לזכות ולראות אותי ליום או ליומיים. לא היה לזה סיכוי ולו הקטן ביותר. במדבר אין לי מכשיר טלפון. לא אוכל להתקשר אליה, לא אוכל להאריך את השיחות עמה ולא לקבוע עמה פגישה כלשהי. אף בחורה לא תסכים לקשר כזה עמי. על כן הייתי יושב בחבורה כשאני מביט בקנאה בבחורים ובבחורות המסתודדים ביניהם ומחליפים צחוקים וחיוכים. מחזה כזה הגביר בתוכי את האכזבה, את הייאוש ואת הבדיות בה אני שרוי כל חיי.
לאחר חופשותיי הייתי חוזר אל חדרי הצר במדבר. תליתי תמונות של נשים יפות ושל שחקניות והייתי מדבר אליהם וחולם על חברתם. אך כל התמונות שמלאו את קירות חדרי לא הועילו. כל יום שעובר הגביר בי את תחושת הבדידות. הייתי נאלץ למצוא תחליף. הייתי זקוק לאהבה! כל אהבה!
ומצאתי!!
התאהבתי בעבודתי במדבר!!
התאהבתי בחפירות ובעתיקות שהוצאתי מתוך האדמה!!
במשך כל היום הייתי בוחן את המדבר ואת החפירות ורגש חיבה עצום מקיף אותי!! בלילות חלמתי על עבודתי ועל המדבר. ספרתי את השעות וחיכיתי לזריחת השמש כדי לחזור לחפירות. אפילו בחופשותיי הקצרות לא יכולתי ליהנות כפי שנהגתי בעבר. תמונות המדבר רדפו אותי. התפללתי שהחופשה תסתיים כדי :
לחוזר לאהבתי!
לחזור למדבר!!
הכרתי כל פיסת אדה,
כל אבן,
כל גבעה
וכל הר.
הכרתי כל מה שיש מתחת לחולות ומתחת לאבנים.
הכרתי ואהבתי את המדבר!!
עברו שנתיים. זכיתי לקידום ולהערכה מצד הממונים. זכיתי להעלאות ממשיות במשכורתי. אך כל זה לא דיבר אלי. הדבר היחידי שדיבר אל לבי היה המדבר עצמו. עבודתי היתה לאהובתי הנחשקת.

והיה אירוע ששינה את כל מהלך חיי:
באחת מחופשותיי ראיתי בחורה יפה שישבה על הדשא במועדון. לא יכולתי לגרוע את עיני ממנה. נמשכתי אליה משיכה שלא יכולתי לשלוט בה.
היה לה יופי מיוחד במינו,
יופי שהביע שלווה ושקט נפשי.
יופי שניתן לכבדו.
יופי נפשי ולא פיזי.
מבטינו נפגשו, חייכתי אליה והיא החזירה לי חיוך מקסים. נגשתי אליה ושאלתי: "אולי תרצי להיטרף אלי לכוס קפה?". הביטה אלי וענתה כשהחיוך לא מש משפתיה: "ברצון רב!". התיישבנו והשיחה שלנו גלשה אל עבודתי, אל המדבר ואל החפירות. היא היתה מוקסמת מדיבורי על המדבר, בעיניה ברק מיוחד. שאלה המון שאלות על המדבר ואמרה: "
המדבר מסקרן אותי,
אני מאוד אוהבת לשמוע על המדבר ועל האוצרות הטמונות מתחת לחולותיו. השעות עברו ואז אמרתי:
"את מאוד מוצאת חן בעיני, הייתי מאוד רוצה להכירך יותר".
ענתה לי:
"גם אני הייתי רוצה,
חברתך נעמה לי מאוד!".
כשקמתי ללכת, הבטתי לתוך עיניה ואמרתי: "אני חייב לחזור לעבודתי במדבר מחר בבוקר!! אם תרצי לפגוש אותי אהיה כאן בעוד חודשיים. ב5 באוקטובר בשעה חמש אחר-הצהרים. אשמח אם אראה אותך!". הושיטה את ידה ללחיצת פרידה ואמרה: "להתראות, אני אחכה לך!".

חזרתי לחדרי שבמדבר. כל מחשבותיי היו עם חברתי החדשה. השתוקקתי אליה ורציתי לפגוש אותה שנית. קרעתי את כל התמונות שהיו תלויות על קירות החדר. הרגשתי כאילו אני בוגד בה כשאני מביט אל תמונה של בחורה מלבדה. ספרתי את הימים וצפיתי בתקוווה לפגישה השנייה עמה!
עברו חודשיים. יצאתי לחופשה ומיהרתי לפגישה המתוכננת. היא היתה במקום שקבענו!! חיכתה לי. רצתי אליה בזרועות פתוחות וחיבקתי אותה חיבוק חזק הביטה אלי ובחיוכה הקסים אמרה: "
התגעגעתי אליך מאוד!".
שנינו היינו שמופתעים ושמחים.
לא ידענו כיצד התאהבנו לאחר פגישה אחת.
החלטנו לחיות יחד.
הביעה את רצונה לעבור ולגור עמי במדבר ולהיות בת זוגי לכל החיים. קבלתי חופשה מיוחדת של שבועיים. נישאתי אותה לאישה וחזרנו יחד למדבר!!
גם היא אהבה את המדבר והצטרפה אלי בעבודתי!!
זכיתי בשתי מתנות אהבה:
אהבת אשתי
ואהבת המדבר.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך