מתמכרת לריח שלו
הטלפון צלצל. הצג מראה שזה הוא, אז אני עונה.
"הלו?"
"אני למטה, תפתחי לי."
ניתקתי את השיחה וירדתי במדרגות כדי לפתוח לו את השער. יכולתי להריח את הבושם שלו כבר מהדלת, שרחוקה כ5-10 מטרים מהשער. הוא תמיד שם את הבושם הזה. אני אוהבת את הריח… לא יודעת אם זה בגלל שזה הוא או בגלל שזה באמת ריח טוב. פתחתי את השער והוא היה שם, לבוש במכנס שחור של אדידס עם הפסים בצבע צהוב מרקר, חולצה סגולה כהה, סווצ'רט אפור וכפכפי הוויאנס אפורים. הוא היה רכוב על האופניים שלו, כהרגלו. 'זה לא הטיפוס של בן אדם שאני בדרך כלל אוהבת' אני תוהה לעצמי. קצת גשום בחוץ, מה שלא אופייני לתקופה הזו של השנה.
אני אומרת שלום ונותנת לו חיבוק שאורך מספר שניות. אני מריחה את הבושם שלו מקרוב, ורק אז נזכרת ששכחתי לשים בושם בעצמי. הוא שם את האופניים במקום שבו לא יתרטבו ונכנס איתי פנימה. אנחנו עולים במדרגות ואני מתחילה לתהות אם זה היה מעשה חכם להזמין אותו כשההורים שלי לא בבית.
הגענו לחדר. הוא סוקר אותו ולבסוף אומר "חדר יפה". אני אומרת תודה ומחייכת ושנינו מתיישבים על המיטה. "מתי ההורים שלך חוזרים?" הוא שואל. "כדי שאדע ללכת קצת לפני. פדיחה שיראו אותי"
"בכלל לא," אני עונה. "זה לא ממש מפריע להם. אבל בסביבות עשר וחצי."
"תוכלי לבקש מהם שיגידו לך חמש דקות לפני שהם מגיעים?" הוא רוצה בכל זאת.
"כן, אין בעיה."
תהיתי למה כל כך חשוב לו ללכת לפני שההורים שלי יבואו. אפילו לא אכפת להם שהוא שם, הם אפילו יודעים את זה ובסדר עם זה.
הוא שם את ידו על מותני והתקרב אליי. נישק אותי נשיקה קטנה שהלכה וגדלה. ריח הבושם שלו ממכר, אני שוב חושבת. הוא מריח כל כך טוב.
שכבנו על המיטה כשאני בתוך זרועותיו והוא שואל
"זו שמיכת נוצות?"
"כן" אני עונה. הוא מסתכל על המכנס שלו ואני רואה שהוא מלא במן כדוריות לבנות שהן בעצם נוצות שהתקמטו בתוך עצמן.
"לא נורא, בשבילך אני מוכן לסבול את זה"
אני מחייכת ומנשקת אותו.
כך אנחנו ממשיכים לדבר, לצחוק, להתנשק, לעבור מהמיטה לחלל החדר ובחזרה למיטה. נהניתי. לרגע אפילו שכחתי. שכחתי שכל מפגש כיפי כזה מביא עמו שבוע של משחקי אגו ומתחים שבהם אנחנו לא מדברים. שכחתי שאולי הוא בכלל לא רציני, אולי כל מה שהוא רוצה זה לגעת לי בציצי או בתחת.
"עדיין גשום בחוץ?" הוא שאל והסתכל לכיוון החלון.
"כן, קצת" עניתי. "תשאר עוד קצת."
"כשיפה כמוך מבקשת, איך אפשר לסרב" הוא התקרב והביא לי חיבוק קטן מלווה בנשיקה.
הוא נשאר לכמה דקות נוספות ואז כשפסק הגשם ליוויתי אותו החוצה. נפרדנו בחיבוק והוא הלך לו לדרכו.
תגובות (9)
זה כזה יפה, הכתיבה שלך מושלמת. ברצינות.
קראתי עכשיו גם את הקטעים הקודמים שלך ואת פשוט מוכשרת.
כיף לדעת שיש מחברים כמוך באתר.
מדרגת 5
כיף לשמוע, אני בדיוק מתחילה עם זה וכיף לדעת שחושבים ככה :)
חחחחח איזה מאמי,וואי אני יוצאת נדחפת.
חוץ משגיאות פיסוק קטנטנות ובלתי מורגשות, אני מסכימה עם פירפיר הפרפרה
ליזה צודקת,אבל חוץ מי זה אני מסכימה עם פירפירושה וליזה
ממש יפה, אהבתי!
פירפירה פרפרה, פירפירושה, פירורי, פיר.. פשיי כמה שמות חיבהה
פירורי הכי מצחיק יאו חנקה אותי
לדעתי זה ממש סיפור מושלם תמשיכי לכתוב ככה את כותבת מדהיייםם!!!!!