משולש אהבה
"אני יכול לדבר איתך?" שאל אדר לפני שקייד הספיק לצאת מן הכיתה.
"אה.. בסדר," אמר קייד, וגירד בעורפו. הוא ואדר לא בדיוק היו חברים, ואם ניתן להגזים, אולי אפילו יריבים. אבל לא מסיבה אישית; הם פשוט היו מאוהבים באותה אחת, ג'ולייט.
אדר המתין עד שאחרון התלמידים יצא והכיתה התרוקנה לחלוטין, ואז אמר, "תקשיב, זה נראה לי סיבוך."
"סיבוך? מה בדיוק סיבוך?" שאל קייד, מעמיד פני תמים. אך הוא ידע בדיוק על מה מדובר.
"אויש, אתה מוכן להפסיק לשחק אותה? אתה יודע שאני מדבר על ג'ולייט, על.. העובדה ששנינו אוהבים אותה."
קייד העווה את פרצופו וגיחך. "על מה אתה מדבר בדיוק? למה שאני אוהב את ג'ולייט?"
"אם אי פעם תוכל להיות רציני, אמשיך בשיחה הזו."
קייד הרצין לפתע, הניח את תיקו הכבד על השולחן מאחוריו ונשען עליו בגבו. "נו?"
"אז.." אדר כחכח בגרונו. "אני רוצה להבין למה נראה לך שאתה תהיה הגבר ה'מושלם' לג'ול."
"למה? טוב, אני יכול לעשות הכל אם אני רוצה, גם בשבילה. 'אם תרצה, אין זו אגדה.' הרצל הזה היה גאון, אפילו שאני יהודי רק מצד אמא שלי."
"אה, באמת?" אמר אדר בלגלוג. "אתה יודע טוב מאוד שג'ול היא הבן אדם החשוב לי ביותר. אתה יודע שאני אסכן את חיי למענה. אני רק רוצה לדעת, שבגלל שאנחנו בעיצומה של.. של מלחמה סמויה, שבמקרה שהיא תבחר בך ולא בי, במקרה שאולי אהיה הקורבן הבא.. יהיה מישהו שאוכל לסמוך עליו שיטפל בה כמו שצריך."
קייד הופתע. הוא חשב שאדר בא כדי לאיים עליו, להגיד לו ש"אם-אתה-לא-מוריד-את-הידיים-מהבחורה-הזו-מיד-אני-אערוף-את-ראש-הגזר-שלך!" או משהו כזה. "כן, טוב, בטח. מה שתגיד." הוא אמר, משתדל לדבר באדישות מופגנת.
"לא, לא 'בטח'." עיניו של אדר הצטמצמו לכדי חריצים, וידיו התאגרפו. "אני יודע שאתה רצחת את טוני. אני לא בדיוק יודע איך איימו עלייך כדי לגרום לך לעשות דבר כזה, אבל אני לא בוטח בך."
"אתה לא יודע איך איימו עליי? טוב, לך תחפש את התשובה בזבל. אבל אתה לא תמצא אותה."
"אתה לא מבין?! אני רואה שג'ול מסתכלת עלייך! אני לא רוצה שתנצל את התשוקה שלה כלפייך כדי לפגוע בה!" צעק אדר, אדום מזעם.
"כל מה שעשיתי היה בגללה!" צרח קייד, כאילו המילים קולחות בגרונו וחייבות לזרום החוצה.
"בגללה? בגללה? אתה רוצח.. בגללה?" גמגם אדר, כמעט לא מאמין.
"אני לא רוצח." מלמל קייד.
"עכשיו אני רואה מה ההבדל הכי גדול בינינו, מה הופך אותנו לשונים כל כך, ליריבים כל כך." אמר אדר, בצער. אבל הוא הצטער רק על כך שג'ולייט מחבבת את הנער הפסיכופת הזה. "אתה מוכן להרוג בשביל ג'ול, אבל אני מוכן להיהרג בשביל ג'ול."
קייד הביט בו בהשתוממות, הפעם באמת ללא מילים.
"כאן סוכמה השיחה, כנראה." אמר אדר בקור, ויצא מהכיתה, מותיר את קייד פעור עיניים.
תגובות (3)
חח גם אני אהבתי את הסוף שלך, וזה יצא ממש יפה! :)
כתיבה מעולה :)
(סליחה עם התגובה הצולעת אני פשוט צריכה ללכת :/)
זה ממש יפה. אולי תכתבי על זה סיפור? (ואני לא אחת שמחלקת מחמאות על ימין ועל שמאל).
תודה רבה! 3>
אמ אבל יש לי דיי הרבה סיפורים לגמור ואני מעדיפה לגמור קודם את אחד הפאנפיקים שכתבתי וחשבתי כבר מה ההמשך ומה יהיה הסוף.. אבל אולי. רק אולי.