מרץ- אפריל
מגיל 15 אף פעם לא הייתי לבד בתקופה הזאת.
יש משהו באויר בתקופה הזאת שגורמת לאנשים להימשך אליי בצורה מטורפת,
הראשון היה עומרי. הוא היה החבר הראשון הרציני שלי, אהבתי אותו בצורה מטורפת ובילינו את מרץ- אפריל בנסיון להבין ולהכיל את הדבר החדש הזה שיצרנו בנינו. נפרדנו אחרי 9 חודשים מדהימים שלימדו אותי לדאוג לעוד בן אדם בחיי ולא רק לעצמי, עולה לי חיוך מלחשוב על התקופה הזאת כל פעם מחדש.
חצי שנה לאחר הפרידה שלנו הגענו שוב למרץ- אפריל ואיתו הגיע עדן, שהיה גדול ממני וחזק ממני והתגאה בי בצורה שגרמה לי לרצות אותו יותר ממה שבאמת, בילינו את התקופה הזאת במסיבות ובהיכרויות חדשות. מעדן נפרדתי אחרי חודשיים, הוא רודף אותי בהודעות ושיחות עד היום.
שנה לאחר מכן היה את נועם, נפגשנו במסע לפולין וכמה שזה עצוב משהו שם בכל הביחד והלב שם גרם לנו לרצות אחד את השני. בילינו את השבוע הזה בלהתחמק מכולם ולהיות ביחד לכמה דקות, לא דיברנו יותר מאז.
הגענו למרץ- אפריל של השנה, בלי לשים לב בכלל נכנסתי למערכת יחסים משוגעת עם רועי שאני בכלל לא מכירה או אוהבת. אבל אחרי שנה של כלום ושקט הייתי חייבת פורקן והוא היה שם, מוכן ועם רצון.
אחרי אחת הפגישות עם רועי מצאתי את עצמי שוכבת במיטה שלפני 10 דקות גם הוא היה בה, חושבת על השתלשלות האירועים שגררה אותי לכאן ורק מחשבה אחת עולה לי לראש,
אולי בשנה הבאה אהיה לבד במרץ- אפריל.
תגובות (2)
זה כל כך מקסים, ופשוט. בלי דחף או אפילו רצון להתעמק בזה, לנסות למצוא משהו, כי הכל שם- חמוד ופשוט (אלא אם כן פספסתי את הנקודה, ובאמת יש שם דבר מה עמוק לנתח ולפתל מכל הכיוונים, אבל אני באמת לא חושבת שיש צורך).
אהבתי.
אהבתי את איך שהפרטים הם לא הפואנטה, הצלחת לבלבל כאן.. היה נדמה בהתחלה כמו עוד תיאור פשוט של חוויה ובמהלך הקריאה התברר שזה בכלל לא הכיוון.. הפתעת אותי עם זה. המשפט האחרון מבהיר הכל, ויופי של פסקה אחרונה. כתיבה מצוינת.