מקודשת

זה משהוא שאתה עושה לי, אין לי איך להסביר את זה.
זה הברק שיש לך בעיניים שאני רואה אותו בכל פעם שאתה עובר במסדרונות בית הספר ומחפש את החבורה שלך.
אתה תמיד עומד ככה שאתה רואה גם מחוץ לחבורה שלך, ככה שגם אני רואה אותך.
לידך הם נראים כמו ילדים בתחילת ההתבגרות שלהם ואילו אתה כבר גבר מבוסס שמחפש כבר את האישה של החיים שלו ולא עוד איזה סטוץ חולף.
אך אם זה היה כל כך פשוט כבר מזמן היינו ביחד.
אתה מקובל בכל מקום וכל הבנות רוצות אותך ואני לעומתך רק מחפשת אהבה ואוי כמה שאני רוצה שאתה תהיה האחד המיוחד שלי שיאהב אותי למרות רשימת החסרונות הארוכה שלי.
לפעמים זה מרגיש לי שאתה לא רואה מעבר לכל הבנות שמתרוצצות סביבך אבל אני יודעת שלי ולך אין שום סיכוי שבעולם להיות ביחד, הרי אנחנו שונים מדי.
כך זה היה במשך המון זמן עד שערב אחד הגענו לאותה מסיבה, אתה עם החבורה שלך ואני עם הבננות שלי ובין שיר לשיר נתקענו אחד בשני וכמה שהתאפקתי לא להסמיק באותו הרגע.
אחרי כמה שירים כבר השתלטנו על אותו אזור של הרחבה אבל מה לעשות שיש עוד בנים בעולם הזה חוץ ממך ומה הפלא כמה אפילו באו ורקדו איתנו.
כולם תמיד אמרו לי שאתה קנאי ובחיי שזה לא מה שניסיתי לעשות זה פשוט יצא.
הבנות אמרו לי שאתה נראה מעוצבן בגלל שהוא רוקד לידי ורק מחכה להזדמנות שאני אזרום איתו אך מה לעשות שהלב שלי כבר שייך לך.
זה לא בדיוק עצר אותו מלגעת בי וכשזה קרה אתה כבר לא עשית חושבים ופשוט באת והכנסת לו אגרוף לבטן ואחרי זה הסתובבת אליי לקחת לי את היד ושאלת אותי אם אני רוצה לרקוד איתך ורציתי לומר לך לא אבל לא יכולתי אז אמרתי כן, למחרת אתה כבר שילמת עליי לסרט ושנה אחר כך לקחת אותי לצימר ביום הולדת שלי והיום אחרי עשר שנים אנחנו כבר עומדים מתחת לחופה ועוד שנייה הם צועקים:"מקודשת, מקודשת, מקודשת" וכן זה נכון, תמיד הייתי מקודשת לך ותמיד אהיה!