מפחדת להתאהב

אני מפחדת להתאהב. כן, בדיוק כמו שזה נשמע!
אני מפחדת בעיקר מהאכזבה.
אני מפחדת לחוות את הטוב ביותר.
אני קונה את המילים היפות שאתה מוכר, אני קונה אותן בכל מחיר ואם משלמים ברגשות אז אני אצלך בחובות.

אני מפחדת מהרגע שזה יגמר.
כי ככה אני, אני מפחדת שיהיה לי טוב, שלא אתמכר.. ואז אצטרך מתישהו למלא את החסר.

וזה לא אישי אליך אני פוסלת את כולם גם אם היה איזה "סיכוי טוב" עם רובם..
כי אני פחדנית שחוששת ממחויבויות, אני פחדנית שלא רוצה התאהבויות.

וזה הכי מפחיד לגלות שצדקתי פעם, לפני שהאמנתי לכל שיט שאמר לפני ששקרים לי הוא מכר.
אחרי שהוא התאמץ כל כך להראות לי שאני טועה ומגזימה, שצריך לדבר רציני על אהבה.

ואז אני מבינה שכדי לא להיפגע יש לזה שיטה
תהיי ביצ'ית וקרה,
כלבה ומגעילה.
אל תאמיני לשום דבר שהוא אומר
תדעי שלכולן ככה הוא משקר.
את לא היחידה שהוא מרעיף עליה מחמאות תעטפי את הלב שלך בחומות,
כאלה שקשה לבנות וקשה עוד יותר להרוס.
אל תפתחי ציפיות. ואל תתני מקום לאכזבות.