מלאך האופל שלי

שיערו השחור נוגע בלחיי
נשימותיו הרכות עוברות בעורפי שפתיו כל כך עדינות ומזמינות
ועיניו התכולות מעבירות בי צמרמורות
ידו החמימה עוטפת את מותני.
וראשי מונח על שרירי בטנו כשהוא משחק עם שיערי הלבן כשלג

זה הוא האחד שתמיד רציתי
האחד שחלמתי עליו בלילות
הוא כל כך קרוב
אני שומעת את פעימות ליבו
*בום בום בום בום*
כול כך אוהב
כול כך חם
אי אפשר להתנגד לו
הוא כל כך מושלם שאין המשתווה לו

למה הוא גורם לי להתאהב?
למה אני יודעת שהוא אוהב?
למה הוא כל כך מושלם?
למה אני יודעת שהוא האחד?

"אני אוהב אותך" הוא לחש לתוך אוזני בלחישה צרודה וחלשה שחדרה לליבי.
נדמה היה שקרא את מחשבותיי
קולו כול כך נעים ועדין
וחיוכו היה טהור ומתוק

אבל היה בו משהוא אפל
מפני הוא לא יכל להחביא זאת
בתוך קולו הסתתר כאב
בעינו דמעה התחבאה לה
בפיו חטא שאין יודע ואין שומע
וכנפיו הם כנפי אופל. לא כנפי החום והאור
אלא כנפיים שחורות קרות, שרק אפלה יודעות.

עיניו רק כאב ופחד ראו
שפתיו לא אמרו דבר מלבד שקרים.
אפו הריח רק את ריח המוות
אוזניו שמעו אך לא דבר מלבד יללת הרוח
וידיו…….
ידיו רק מתכת קרה הרגישו.

ידעתי שאני היחידה שהחזיקה אותו כשהוא היה על הקצה.
היחידה שהבינה
שאוהבת אותו
שמאמינה בו
היחידה שמשאירה אותו בחיים.

כשכולם הפנו גב אליו, אני נשארתי תמכתי ולא עזבתי.
לימדתי אותו מה זאת אהבה.
נתתי לו להרגיש חום, אור ושמחה.
החלפתי את דמעותיו בחיוך ובאהבה.
כשהוא היה כל-כך אכזר, אפל,מפחיד וקר שאין אלי.
אני ראיתי את האמת
הוא לא שנא
הוא לא אכזר
הוא לא מפחיד
הוא רק פחד.
פחד מאהבה, מרגש, מהתחושה.
חיבקתי את גבו ולא שיחררתי למרות המכות והצעקות שהטיח בי
שבמהרה הפכו גם הם לבכי השחור והכאוב שלו
שאפילו שערי גן עדן לא יכלו

כנפיו השחורות עוטפות אותי.
עכשיו הם ידעו חמימות ואור ומגעם לא קר כשאשתקד אלא חם ואוהב
"אתה יודע שאני לא יעזוב אותך לעולם" אמרתי לו מסתכלת בעיניו החמימות.
שפתיו נפגשו בשלי
ורגש התשוקה עבר בינינו כאלפי ניצוצות אהבה.
ברגע זה ידעתי אף אחד יפרידו ממני