מידי פעם לא צריך מילים כדי לתקן טעות

ישבתי על המדרכה, כולי רועדת מהקור ורטובה כנראה מהדמעות שלי ומהגשם שטיפטף עלי…רציתי להיות לבד ולחשוב על זה, לתת לו עוד הזדמנות? אולי הוא יצליח לשנות את הטעות? או לא לסמוך עליו יותר? היו לי כול-כך המון שאלות בראש אבל לא היו להן תשובות.
הרגשתי שפתאום הגשם הפסיק לרדת, הסתכלתי למעלה וראיתי את עופר, עומד מעלי עם מטרייה, הוא לא אמר מילה אלא רק התיישב לידי, רציתי לקום וללכת כי לא רציתי להיות איתו אבל ההיתי תקועה על המדרכה, כאילו מישהו הדביק אותי אליה.
הוא ישב לידי והחזיק מעלי את המטרייה, היתה שתיקה ולא ידעתי מה להגיד לו..רציתי לצעוק עליו שילך מפה ושיש לו עוד חוצפה לבוא לפה אחרי משקרה, אבל הלב שלי פשוט לא נתן לי לעשות את זה…
אז הוא הסתובב אלי אחרי 5 דקות שבהן הוא פשוט ישב ולא הסתכל עלי אפילו, הוא הסתכל לי בעיניים עם החיוך הקטן והיפה שלו..ופתאום שחכתי לגמרי הכול! כול משקרה, שחכתי איפה אני ומי אני..ההיתי פשוט תקועה במבט שלו שהזכיר לי כול-כך המון דברים בו.
הוא בהה בי ככה למשך כמה שניות, התקרב, ונתן לי נשיקה…זה היה מדהים!הוא הסתכל לי עוד פעם בעיניים ואמר:\'\' אני יודע שלא ההיתי אמור לעשות את זה, ואני כוך-כך מצטער על זה, אני לא יכול להיות בלעדייך יום..אני רק רוצה לשבת פה איתך…אפילו בלי לדבר, רק לשמוע אותך נושמת\'\' לא ידעתי איך להגיב לזה..הראש שלי אמר לי לקום וללכת אבל הלב אמר לי לתת לו עוד צ\'אנס אחרון.
אז ישבנו שם..היה קר אבל לא הרגשתי את ה כי הוא ישב לידי,לא דיברנו רק ישבנו..מאוחר יותר אחרי שכבר הלכתנו הביתה, התקשרתי אליו כדי להגיד לו שחשבתי על זה ואני רוצה לתת לו ניסיון אחרון. יום לממחרת ניפגשנו בבית הספר והוא רץ אלי כדי לתת לי חיבוק..תוך כדי שהוא חיבק אותי ואפשר להגיד שגם חנק אותי מרוב אהבה הוא אמר:\'\' אני לעולם לא יעזוב אותך, ולא יתן שמשהו יקרה לך\'\'.