מטוס נייר פרק 7

לבסוף היא החלה להתעייף, תזוזותיה כבר חלושות והיא לא מתנגדת לאף אחד. כבר החלו למשוך אותה ולהצמד אליה, ואני קמתי הולך לעברה, עובר בין האנשים. לבסוף מישהו סיים לרקוד איתה ועזב אותה, נותן לאחרים להנות. היא הסתובבה קלות והתנדנדה, ואז החלה לאבד שיווי משקל. התקדמתי קצת מהר ועצרתי אותה מליפול, רואה סימנים אדומים על כתפיה וצווארה מנשיקות ומציצות. נאנחתי בייאוש וראיתי שהיא כבר חצי חסרת הכרה ועייפה. החזקתי בה ברישול, ופניתי לעבר המכונית של מתיו, שהשאיר אותה בשבילי אם יימאס לי וארצה ללכת הביתה. הדלקתי את המכונית, והשכבתי אותה על המושבים האחוריים, שם עליה את מעילי. הלכתי למושב הנהג והתנעתי את המכונית, והתחלתי לנסוע לכיוון ביתי. נסעתי לאט כי הייתי שיכור קלות ועייף, אך לבסוף הגענו לביתים שלנו. יצאתי מהאוטו וכיביתי את המנוע. התקדמתי למושבים האחוריים, וראיתי שאליס מכורבלת במעילי. נכנסתי קצת למכונית והוצאתי אותה אוחז בה בידי. סגרתי את הדלת ונעלתי את האוטו, מתקדם לעבר ביתה. פתחתי את הדלת וכל הבית היה חשוך ושקט, ואליס הייתה מכורבלת ורדומה בידי. עליתי לחדרה, בודק דלתות, לבסוף רואה את החדר שלה. נכנסתי והשכבתי אותה על מיטתה, לוקח את מעילי. יצאתי מחדרה, וכשהתכוונתי לרדת במדרגות שמעתי צעדים. התקדמתי חזרה למסדרון, וראיתי שהיא מתקדמת מתנדנדת לעבר חדר מסויים. באתי אליה ותמכתי בה והובלתי אותה לחדר שרצתה. חדר אמבטיה. היא התקדמה לבד והתיישבה ברישול ורכנה לאסלה והחלה להקיא. התקדמתי אליה ואספתי את שערה שלא יתלכלך בקיא שלה, בעוד היא הקיאה את כל מה שהיא שתתה. לבסוף היא הפסיקה והתנשמה, והרגשתי שהיא רועדת. לקחתי נייר טואלט וניגב את פיה ופניה והקמתי אותה לאט, מתקדם איתה לכיור. היא שטפה את פניה שנהיו שחורות מהאיפור, בעוד תמכתי בה וחיפשתי בארוניות מי פה. היא לבסוף הורידה את כל האיפור, והבאתי לה כוס קטנה עם מיי פה לנקות את הפה. היא גרגרה את מיי הפה, וירקה אותם, ואז הבאתי לה כוס מים והיא שתתה מימנה. אז הובלתי אותה לאט לעבר חדרה. \"פעם ראשונה שותה?\" שאלתי אותה גיחוך. \"איך אתה יודע?\" היא שאלה בבלבול. \"ניחוש פרוע\" אמרתי בגיחוך ממשיך להוביל אותה. הושבתי אותה על מיטה, והבאתי לה טישרט וטרנינג שהיו על הכיסא שלה, וירדתי למטה כדי להכין לה תה ולהוציא לה משהו לאכול. ראיתי שהיא לבסוף ירדה עם אותו שיער פרוע והחולצה שהבאתי לה וטרנינג. כשהתיישבה על הכיסא ליד השולחן באיטיות ראיתי את עיניה שהיו אדומות. \"איך את בנתיים?\" שאלת אותה ושמתי לה חתיכה מעוגת גבינה ותותים שהייתה לה, עם כוס תה גדולה. \"אני מרגישה נורא\" היא אמרה באיטיות. \"תאכלי את זה, ותשתי עוד קצת מים. ואז תלכי לישון\" אמרתי לה מקרב את העוגה והתה אליה. \"מה איתך?\" היא שאלה, לוקחת חתיכה מהעוגה. \"אני לא פעם ראשונה שותה\" אמרתי בציניות מתיישב מולה, והיא גיחכה. \"תודה, שלקחת אותי לבית וזה, למרות שהקשר שלנו החל להתנתק\" היא אמרה והסתכלה עלי בחיוך קטן והמשיכה לאכול. \"טוב, התחלת להתמוטט שמה וכל בחור כבר לקח אותך לחמש דקות\" אמרתי לה בגיחוך. \"מסביר את הסימנים האדומים. כמה זמן בהית בי?\" היא שאלה ושתתה מהתה. \"מאז שהתחלת להתרחק ולהחלש\" אמרתי במשיכת כתפיים. \"למה בהית בי כל כך הרבה זמן?\" היא שאלה בגיחוך ואכלה מהעוגה. \"התעניינתי לדעת מה תעשי בהמשך\" אמרתי ומשכתי בכתפיי. \"ומה עשיתי בהמשך?\" היא שאלה בהתחמכות. \"התחלת ללכת עם בחורים והיית חצי חסרת הכרה\" אמרתי לה בציניות והיא השפילה קצת את מבטה שהוסמק קלות. היא סיימה לאכול, וקמתי והרמתי אותה, מתקדם למדרגות. \"תוריד אותי\" היא אמרה בשקט, מתחילה להסמיק. \"את מסמיקה\" אמרתי בשעשוע. \"תוריד אותי\" היא ביקשה שוב, מתעלמת ממה שאמרתי. \"אני לא אוריד עד שתודי שאת מסמיקה\" אמרתי לה בשעשוע, עולה במדרגות. \"מייקל, תוריד אותי\" היא החלה לקטר סמוקה ונתנה לי מכות חלושות. \"את חמודה ככה\" אמרתי צוחק והיא הסמיקה יותר, ממשיכה לקטר ולהביא לי מכות בכתף. המשכתי לצחוק מימנה ונכנסתי לחדרה, עוזב אותה. היא רצה מיד ולקחה כרית וזרקה עלי אותה. \"חלאה\" אמרתי צוחק מופתע, וזרקתי עליה את הכרית בעוד היא צחקה גם. זרקנו אחד על השני כריות עד שהתעייפנו, בעיקר אליס. היא פיהקה, והתיישבה על מיטתה בעייפות. \"אני אתן לך לישון. לילה טוב\" אמרתי לה בגיחוך, פונה חזרה לאיפה שהייתי קודם. \"לילה טוב, תודה שוב\" היא אמרה בשקט ושמעתי איך היא מתכסה בשמיכה. יצאתי מביתה הולך לביתי. נכנסתי לאותו בית ריק וחשוך. עליתי לחדרי, ונכנסתי להתקלח. אחרי מקלחת ארוכה, ירדתי ואכלתי משהו קטן ושתיתי, ואז עליתי לחדרי. החלפתי בגדים ונשכבתי על מיטתי בעייפות. עמדתי להירדם אך היה לי קריר וקמתי לסגור את החלון. אז ראיתי את אליס עם אותם אוזניות כמו תמיד, נשענת על אדן החלון. היא החזיקה כוס קפה וסגריה נחה בפיה בין שפתייה. לא ידעתי כמה זמן עבר מאז שעזבתי אותה. ראיתי שהיא דומעת ומעשנת, מוציאה את הסגריה מפיה, שותה מהקפה, ומחזירה אותה. המשכתי להסתכל עליה כמה זמן, בעוד דמעות יורדות מעיניה, בין שפתיה סגריה דלוקה, וקפה ביד אחת. היא אז שם לב אלי, ומהר זרקה את הסיגריה מפיה, והתקדמה לתוך החדר, סוגרת את החלון שלה, מסיטה את הווילונות שלה, ומכבה את האור. נשארתי לעמוד עוד כמה דקות, מסתכל על החלון הסגור, מנסה להבין מה התמונה שהרגע שראיתי. הייתי עייף מידי כדי להתעמק בזה, וידעתי שהיא לא תסביר לי, לא משנה כמה אני אציק או אחפור לה, היא תנעל את המידע הזה בין שפתיה ולא תוציא אותו לא משנה כמה ארצה. סגרתי את החלון, ופניתי חזרה למיטתי. נשכבתי על המיטה וכיסיתי את גופי ועצמתי את עיניי. התרכזתי בדמויות שאליס הראת לי. הדמות הנואשת לחופש שלה, הדמות השמחה והמשועשעת שלה, הדמות הקרה והלא ידידותית שלה. והדמות הפגועה והשבורה שלה.