מחשבה יוצרת מציאות

אומרים שמחשבה יוצרת מציאות. אז אני חושבת. אני חושבת עליו בכל שעה של היום, בכל מני דרכים. בבוקר כשאני מתבשמת לכבודו, בצהריים כאשר אני משוחחת איתו במסדרון, אחר הצהריים כאשר אני מסתובבת בעיר ומדמיינת אותו בכל פינה, בערב כאשר אנחנו מתכתבים בינינו, ובלילה- כאשר אתה נמצא אצלי בחלומות. וככה ממשיך לו כל יום מתחילתו ועד סופו ואני תמיד חושבת עליך, תמיד מפעילה את המחשבה. אבל אתה לא מגיע, ולא מוכן להגיד לי אם תהיה שלי. אז אני חיה כאילו אתה כבר שלי. כי הרי המחשבה יוצרת את המציאות. אמא שואלת אותי לאן אני יוצאת ועם מי ואני אומרת לה שאיתך, כדי שאולי בשבוע הבא זה באמת יהיה אתה. ואני חושבת עליך, תמיד מפעילה את המחשבה. אבל אתה עדיין לא מגיע. אני כותבת לך הודעות כאילו אתה כבר שלי, להרגיל אותך ואותי לעניין, מדברת עם חברות כאילו אתה כבר איתי. כי הרי המחשבה יוצרת מציאות, וחשבתי שאם עוד אנשים ישתתפו איתי במחשבות אז זה יצור כבר את המציאות הרצויה. אהל עדיין לא באת ואתה עדיין לא שלי. הדבר האחרון שניסיתי לעשות זה לפנות לך מקום בחיים שלי. ויתרתי על כמה דברים קבועים מהלוז שלי, פיניתי מקום במיטה, מקום על המדף, ואפילו חסכתי כסף בשביל מתנות למענך. כי הרי המחשבה יוצרת את המציאות. וכבר מתנוסס בראשי דגל לבן המכריז על כניעה למחשבה. והבנתי שלא המחשבה יוצרת את המציאות- אלא המציאות יוצרת את המחשבה.