מורן ודנה 🔞

השעה היתה 20:45 כשמורן סוף סוף נכנסה הביתה אחרי עוד יום ארוך מדי. הדירה הקטנה שלה היתה בדיוק באותו מצב שבו היא השאירה אותה כשיצאה בשעות הבוקר – הכיור היה מלא בכלים מלוכלכים, שולחן האוכל הקטן התחבא מתחת לציורים שלה ועל הספה בסלון היו ערימות של בגדים מכובסים שמורן התעצלה לקפל ולהכניס לארון בחדר השינה.

כשהסתבנה במקלחת הרגישה את הרעב מציק לה בבטן. הגיוני בסך הכל, הרי הארוחה האחרונה שלה היתה בשעה 11:00, קצת לפני ישיבת הצוות השבועית, ומאז הכניסה לפה רק קפה ושני תמרים. היא שנאה את הימים העמוסים האלה בעבודה, כאלה שמרוב מטלות ומשימות היא שוכחת לטפל בעצמה. עוד יותר היא שנאה להיכנס למטבח להכין אוכל בשעות כאלה. אחרי שהתנגבה עטפה את עצמה במגבת האדומה והמפנקת שקנה לה אחד האקסים שלה ונשכבה על המיטה. היא לקחה את הפלאפון והתקשרה למסעדה האסייתית בקצה הרחוב, הזמינה מוקפץ וקמה להתלבש, אם לתחתונים וגופיה קטנטנה אפשר לקרוא להתלבש.

בזמן שחיכתה לשליח אירגנה את הבית ומיד כשסיימה לשטוף כלים שמעה דפיקה בדלת. היא ניגשה לפתוח והסתתרה מאחורי הדלת כשרק הפנים שלה מבצבצות החוצה. מורן ציפתה לראות את השליח הקבוע שמגיע אליה והופתעה לראות פנים לא מוכרים.
"היי, מורן?" חייכה אליה בחורה יפהפיה מהמסדרון, "המוקפץ שלך". מורן שלחה את ידה לפנים ולקחה מידה של השליחה את השקית. היא היתה מהופנטת מיופיה של הבחורה במסדרון, ולא הבינה מה היא מרגישה.

אחרי שניות מעטות מורן התעשתה והזמינה אותה להיכנס "בואי, נראה לי שיש לי כמה שקלים בארנק". מורן ניגשה למטבח ושמעה את הדלת נסגרת ואת צעדי הבחורה בתוך הדירה, מאחוריה. היא מצאה בארנק רק שטר של 100 ₪ וכעסה על עצמה שביזבזה את המטבעות שלה הבוקר על מכונת השתיה בכניסה לבניין שבו עבדה. "אין לי כסף קטן" אמרה במבוכה כשהיא מחזיקה את השטר בידה, "יש לך לפרוט?" השליחה התקרבה למורן בצעדים איטיים ובטוחים, חצי חיוך על פניה. "אני יכולה לחשוב על דרך אחרת לסגור את הפינה של הטיפ, את היית המשלוח האחרון שלי להיום אז אני לא ממהרת". היא הגיעה למרחק מספיק קטן ממורן כדי לקחת את השטר מידה ולהניח אותו על השיש. מורן השתתקה. ההתנסות היחידה שלה עם אישה היתה כשהתנשקה עם חברה שלה לחדר בצבא וכבר אחרי שעתיים שכבה עם חייל מהבסיס, כאילו היתה צריכה להבין אם היא עדיין בקטע של גברים או שיש לה מסלול חדש בחיים.

"אה, אני אפילו לא יודעת איך קוראים לך" מורן כמעט גימגמה. היא הבינה שארוחת הערב שלה הולכת להידחות וחמישה חודשים בלי שגבר אחד ביקר בדירה שלה רק דחפו אותה ביתר קלות לידיה של היפהפיה שעמדה מולה. מורן התרגשה מהמחשבה על מה שעומד לקרות, והחלה להרגיש את הרטיבות שמתחילה להיווצר בין רגליה כבר עכשיו.

"דנה" חייכה היפהפיה והושיטה את ידה ברשמיות לפנים. מורן הושיטה את ידה בחזרה ולחצה את ידה של דנה. לפתע הרגישה את ידה השניה של דנה על מותנה, מושכת אותה מעט לכיוונה. מורן נעתרה בקלות וקירבה את פניה עד שהרגישה את נשימותיה של דנה. הבל פיה היה נעים והריח מפירות, שרידים של מסטיק או סוכריה שהיו שם לפני כמה דקות. ליבה של מורן דפק בחוזקה והיא קירבה את שפתיה אל דנה, השפתיים שלהן נפגשו ונפתחו מעט יותר עם כל שניה שעברה. אחרי כמה דקות של נשיקות, רוק שנמרח על השפתיים של שתיהן וידיים שנמרחות אחת על גופה של השניה, התנתקה מורן מדנה והלכה לכיוון חדר השינה.

דנה חייכה והלכה אחריה, מבטה נעול על הישבן שצעד לפניה בתחתוני תחרה שחורים. מורן נכנסה לחדר השינה ודנה אחריה, מוכנה כבר לקרוע ממורן ומעצמה את הבגדים. מורן הסתובבה והצביעה על המיטה. "תורידי חולצה ותשכבי על הבטן", מורן הפתיעה את עצמה עם היוזמה שנטלה לידיה כאילו היתה מורגלת במפגשים כאלה. דנה החליטה להוסיף עוד קצת ריגוש, כאילו לא היה כבר מספיק מזה בחדר ונשארה לעמוד ליד דלת החדר. היא עמדה זקופה והישירה מבט אל מורן, כאילו אומרת למורן שהיא לא קובעת מה יקרה בחדר הזה מעכשיו. מורן תפסה את דנה בידה ומשכה אותה אליה, ואז דחפה אותה בתנועה מהירה לעבר המיטה. דנה נשכבה על גבה ונשענה על המרפקים כך שראשה התרומם והיא הסתכלה בחצי חיוך על מורן שעמדה מולה. מורן חזרה שנית על הפקודה שירתה לאויר לפני כמה שניות: "תורידי חולצה ותשכבי על הבטן".

דנה שקלה אם להמשיך להתנגד אבל המבט החודר של מורן הרתיע אותה ובאותו זמן גם הדליק אותה בטירוף וכל מה שהיא רצתה עכשיו זה להתנפל על מורן ולטעום אותה כבר. היא החליטה לשתף פעולה ונשכבה על הבטן לאחר שהורידה את חולצתה וחשפה חזה קטן וזקוף. מורן הספיקה לראות שהפטמות של דנה כבר זקורות וחיכתה כבר לרגע שתטעם אותה. מורן נשכבה ליד דנה והתחילה ללטף את גבה באיטיות מלמעלה עד למטה.

כשהגיעה לקימורי הישבן לא עצרה ונתנה לאצבעותיה להמשיך בדרך למטה, לתוך המכנסיים של דנה. מורן לא מצאה שם תחתונים והבינה שדנה עם חוטיני מיד כשהגיעה לרטיבות החמימה של דנה. מורן לא ביזבזה זמן, הזיזה מעט את החוט הדקיק והחדירה שתי אצבעות בין רגליה של דנה, מה שגרם לה מיד לגנוח בהפתעה. מורן הכניסה והוציאה את האצבעות מספר פעמים במהירות, גורמת לקצב נשימתה של דנה להתגבר בבת אחת. אחרי כמה שניות הוציאה מורן את האצבעות וקירבה את פיה לישבן של דנה, נותנת ללשון שלה להרטיב את פי הטבעת של דנה שהתפתלה בהנאה על המיטה. מורן ליטפה בידיה את המפשעות של דנה ואז תפסה אותה במותניה והפכה אותה על גבה. דנה הרימה את ראשה וחייכה כשמורן הביטה בה. "אחלה טיפ עד עכשיו" ציחקקה דנה וזרקה את ראשה לאחור כשמורן צללה אל בין רגליה.

הקולות שבקעו עכשיו מגרונה של דנה הלכו והתגברו עם כל מגע של הלשון של מורן בדגדגן שלה וכשהאצבעות של מורן נכנסו שוב לאיבר החם של דנה הקולות הפכו לצעקות. דנה הזיזה את האגן שלה ביחד עם ידה של מורן שהמשיכה לזוז במהירות בתוכה. מורן התיישבה על הברכיים והמשיכה להזיז את האצבעות בתוך דנה מהר וחזק יותר מרגע לרגע. דנה הרימה את עצמה לישיבה ומורן שלחה יד אחת אל העורף שלה והצמידה אותה אליה לנשיקה רטובה וחושנית עד שדנה נשארה ללא אויר בריאות. מורן שרטה את גבה של דנה בידה האחת, בזמן שידה השניה המשיכה להשתולל בתוך הכוס שלה.

מורן החלה לעסות לדנה את הדגדגן עם האגודל שלה, גורמת לנוזלים החמים שלה להישפך ולהיספג בסדין הלבן. דנה הזיזה את עצמה במהירות קדימה ואחורה, נותנת למורן לעשות בה כרצונה. הנשימות שלה הואצו והיא הרגישה את האורגזמה שלה מתקרבת. ציפורניה של מורן שוב ננעצו בגבה של דנה, גורמים לכל החושים שלה להתחדד עוד יותר והיא התפוצצה בבת אחת בצעקה חזקה על היד של מורן שהאטה והוציאה בעדינות את האצבעות שלה החוצה. דנה התנשפה וחייכה לעבר נקודה לא ברורה בחלל החדר, בזמן שמורן ליטפה את ירכיה באיטיות. "מסכנה, בטח התקרר לך האוכל" אמרה דנה וצחקה. "תצחקי" ענתה מורן בחיוך, "אבל את חייבת לי גם ארוחת ערב וגם אורגזמה". דנה הביטה במורן ולחשה "זה המון חובות יחסית לזמן שאנחנו מכירות". מורן התרוממה ובבת אחת התיישבה על פניה של דנה. "אז אולי כדאי שתתחילי להחזיר" אמרה ועצמה את עיניה.