מה הכי היית רוצה עכשיו?

"מה הכי היית רוצה עכשיו?" שאלתי אותך.
את חשבת לרגע ואז ענית, "סושי. אבל ענק!" אמרת בחיוך מפנטז. "ועם כל הרטבים וכל סוגי הטעמים" הוספת ועינייך התגלגלו מעלה.
"אני הכי הייתי רוצה לקחת אותך לאכול סושי.
אבל ענק.
ולהזמין את כל הרטבים והטעמים שלמסעדה יש להציע" הגבתי והסתכלת עליי בציפייה בעינייך הגדולות כאילו מחכה שאשלוף את הז׳קט שלי מהארון ונלך לאכול בלי תקדים מיוחד.
"אבל הכי הייתי רוצה, אותך" הבטת בי תוהה, ספק חשדנית ספק צוחקת.
"הכי הייתי רוצה שתשני ליידי.
עם החולצה שלי שתהיה עלייך גדולה בכמה מידות.
הכי הייתי רוצה שתלטפי את הזיפים בצידי פניי.
הייתי רוצה לחבק אותך מתחת לשמיכה ושתרגישי שזה המקום הכי מוגן בעולם.
הכי הייתי רוצה ללכת איתך מכות על המיטה, שתכאיבי לי ואז תתני נשיקה.
הכי הייתי רוצה שאחר כך נירדם ואתעורר לצידך בבוקר, לכבות את השעון בעצבנות ולהתפלל ולו לשעה או דקה נוספת איתך."
את לא ידעת מה לענות.
"מה הכי היית רוצה עכשיו?" שאלתי שוב.
"שלאלוהים יהיו אוזניים" ענית מלטפת את פניי, נדקרת קלות מהזיפים. כמו שאני אוהב, כמו שאת אוהבת..
אמנם התשובה שלך הייתה שונה מלפני דקות אך לא הצלחתי להבין איך זה מקשר אותך אליי.
"כי אז אולי הוא יענה לבקשה שלך" ענית לשאלתי מבלי ששאלתי בכלל.
טוב יקירה, אני לא יודע אם לאלוהים יש אוזניים אבל הבוקר התעוררתי לצידך.