מגע קרוב של זר

קיטור נשפך מהצינור ומכה בראש, משם הוא צונח ומתפזר, פוגע בכתפיים,ניתז לכל עבר.ולא חלפה דקה וכבר הגוף כולו נשטף במים רותחים .
קראתי פעם שבעבר אנשים היו מרתחים את הבגדים שלהם כדי להוריד מהם את הכלכוך. או משהו כזה.
בכל אופן אני מקווה שזה יעשה את העבודה.
טוב. זה לא בדיוק לכלוך. טביעת אצבעות אם כבר. הן בכל מקום ובגלל שאני לא יכולה לדעת איפה הן אני פשוט ארתיח את כולי, ללכת על בטוח, זאת המנטרה שלי.
זה לא בדיוק שאני רוצה להיפתר מהמגע שלו… זה פשוט שאם זה יישאר, זה יזכיר לי אותו ואני לא רוצה את זה הרי זה היה חד פעמי ואני בכלל לא מקווה שהוא יתקשר פתאום.רק זה חסר לי, משהו רציני.
איזה שטויות.
איפה הסבון.לשפשף.יותר חזק. אולי אם אני יעשה חור עם הלופה על הרגל זה ייחשב כאילו הוא לא נגע בה מעולם.
כן.זה מה שאני יעשה, אני יקלף מעצמי את כל העור!הכי פשוט.
איזה שטויות.
המים חמים מדי.לא. החדר מסתובב ומוציא לפועל בדיוק מה שמתרחש לי בראש כבר שבוע.
לעזזל.הוא פשוט חרט את עצמו עלי.
איך אני נותנת לזה לקרות. למה בסוף אני תמיד מוצאת את עצמי באמבטיה הארורה הזאת מנסה להיפתר מראיות של זירת פשע שאני עצמי ביצעתי?
טוב זה לא בדיוק זירת פשע.הרי נהנתי.
לשפשף את השפתיים.חזק. יותר חזק.
השפתיים האלה שנותנות לשטויות לזרום כמו המים שבוקעים בזה הרגע מהדוש ונותנות לשתפיים אחרות לחלל אותן פעם אחר פעם אחר פעם.
אני פשוט אתביע את עצמי בחומצה וגמרנו.דיי.
טוב זהו. לא נשאר ולו סנטימטר שלא עבר הברקה.אבל למה אני עדיין מרגישה את הידיים שלו?