לשם שינוי

קשה לי.
קשה לי לחשוב שאני פה יושבת, חושבת עליך ואתה שם כמעט שוכח ממני לתמיד
קשה לי להבין שיש מצב ששיחקת בי.
קשה לי.

פתאום הבנתי משהו.
הבנתי שכשאני שולחת הודעה ואת לא עונה, אז מה שאני חושבת זה:
'אוף הוא לא אוהב אותי. הוא מתעלם. למה הוא לא עונה לי?' ושוב אני מתחילה להכנס לסרטים ואני שוב עצבנית על כל העולם.
אבל כשאתה מקבל ממני הודעה ואתה לא עונה, אז מה שאתה חושב זה:
'אה. עדן? סבבה אני יענה לי אחר כך אין לי כח עכשיו'.

אני נכנסת לסרטים ואוכלת את הלב כי אני או-ה-בת אותך.
ואתה מקבל אותי רק בתור ידידה. כנראה.

אני מגזימה, מתרגשת מכל הודעה שלך. מכל מקום בו מופיע השם שלך, מכל מילה שלך.
ואתה פשוט מנהג אליי כאילו אני ידידה.
קלטתי.
הורדתי פרופיל.
אז מהיום, אם אתה מחפש אןתי, יש מצב שאני אהיה בחדר כושר , עם אור, חברה שלי. ומתאמנת.
ולא, לשם שינוי, הפעם, לא נדבר עליך.