לשכוח

את לא מסוגלת לשכוח אותו, אבל את חייבת. את חייבת כי ככה זה, הוא תמיד היה רשע כל כך, אלייך, אליי, אל כולם.
הוא אף לא אהב, לא אותך, לא אותי, ולא את אף אחד. הוא אהב את עצמו, את הפרצוף היפה שלו, הוא היה כזה, כזה אחר, אחר מכול האנשים, אחר במובן הרע, אחר רשע, רשע כאילו מחקו את כול הטוב שבו.
את חייבת לשכוח אותו כמו שאני, אני שאהבתי אותו כל כך, אהבה תמימה, אך כל כך יפה, שכחתי, שכחתי אותו.
…
אתה לא מסוגל לשכוח אותה, אבל אתה חייב. אתה חייב כי ככה זה, היא תמיד הייתה כל כך לא מתחשבת, כל כך אימפולסיבית, תמיד פעלה בלי לחשוב לפני, וכשטעתה אף פעם לא הודתה בזה, תמיד הדחיקה, הדחיקה הכול.
היא אף פעם לא אהבה, לא אותך, לא את משפחתה, ולא את אף אחד. היא אהבה רק את עצמה, את הפרצוף היפה שלה, היא הייתה כזאת, כזאת אחרת, אחרת במובן הרע, אחרת חסרת לב, חסרת לב כאילו מחקו את כול הטוב שבה.
אתה חייב לשכוח אותה כמו שאחרים שכחו, כמו שמשפחתה שכחה, כמו שכול מי שאי פעם אהב אותה שכח, שכח אותה.
…
אני לא מסוגל לשכוח אותה.
אני לא מסוגלת לשכוח אותו.
אבל אני יודע שאני חייב לשכוח אותה.
אבל אני יודעת שאני חייבת לשכוח אותו.
כי ככה זה, היא תמיד הייתה כל כך לא מתחשבת, אוהבת רק עצמה, את הפרצוף היפה שלה.
כי ככה זה, הוא תמיד היה כל כך רשע, אוהב רק את עצמו, את הפרצוף היפה שלו.
אני חייב לשכוח אותה, לשכוח כמו שכולם שכחו ממנה, כי היא לא הייתה טובה, לא לי ולא לאף אחד.
אני חייבת לשכוח אותו, לשכוח כמו שכולם שכחו ממנו, כי הוא לא היה טוב, לא לי ולא לאף אחד.
אני חייב, לא משנה מה, אני חייב לשכוח אותה.
אני חייבת, לא משנה מה, אני חייבת לשכוח אותו.
…
לשכוח אותך, אותך אהובתי.
לשכוח אותך, אותך אהובי.
♥