רק רציתי שתדעי

שוב התקשרת ואמרת שאת צריכה לדבר איתי.
את בכית,התחננת,לא הפסקת, ואני? אני הבטחתי לעצמי שלא,אני רוצה לחיות את החיים להיות חופשי,לעוף כמו פרפר,הרי אני צעיר אני כבר לא מסתכל אל העבר.
אז המשכתי,התקדמתי,בדיוק כמו שהבטחתי, חזרתי לחברים יצאנו למועדונים,
הכרתי בחורות כל לילה לפחות,
בהתחלה זה היה כיף חיים,עד שהגיע גיל שלושים,אני חי בדירת רווקים בלי שקל בכיסים
מרגיש את הלב ריק את הנשמה מתרוקנת גם היא.
ובתוך כל הטירוף,את באת חזרת לי למחשבות, אני נזכר איך שהיינו מתנשקים בלילות,הלב מזכיר לי אותך,מזכיר את הגעגוע את תמיד זאת שאמרת שהסוף יהיה ידוע.
אני מחייג את עונה ובשנייה את מציפה ברגשות ,אני שמח ומתלהב ושואל לשלומך,
אני שומע את קולך העדין והמוכר,אני מחייך חיוך קטן שמזכיר את העבר.
עד שאני שומע קול רך של ילד קטן שקורא לך:"אמא" אני מנתק והלב שלי נשבר.
וככה הבנתי שלעולם לא שכחתי,שהפסדתי אותך,
רק רציתי שתדעי מאמי,אני אוהב אותך.