ליבי שבור לרסיסים.
עטפתי את ליבי במיליון עטיפות ושלחתי לך.
את האיבר שתמיד אהב אותך.
איניני יודעת מה שלומו ואיך הוא מרגיש איתך.
אני רק יודעת שהוא שבור.
לקחתה אותו וכמו כוס זכוכית ניפצתה למיליון רסיסים.
רסיסים זעירים רסיסים כו קטנטנים.
מקווה אני ששמרתה את מתנתי.
למרות שלעולם לא אהבתה אותה (את המתנה)
תמיד היא הייתה שלך ותמיד תהייה.
כתבתי לך מכתב אך ליבי לא הישתתף בכתיבה.
ליבי חסר ,ליבי נעלם.
רציתי לישלוח לך מתנה והחלטתי לשלוח את רסיסי ליבי
שתבין מה עשיתה לי!!!
מקווה אני שהבנתה את מעשיך.
ואת הרוע שנתתה לי תסלק מיליבך.
רוצה אני לישלוח לך מתנה
חיפשתי וחיפשתי
חשבתי רבות
אך אין לי את מה
לתת לך כמתנה.
תגובות (1)
יואו, כתבתי קטע בדיוק כמו זה! הוא בבחירת העורכים בעצם… קוראים לו 'מושלך'.
ביקורת: (את ביקשת!)
"עטפתי את ליבי במיליון עטיפות ושלחתי לך. (היה צריך להיות פסיק ולא נקודה)
את האיבר שתמיד אהב אותך."
"לקחתה (ה' מיותרת) אותו וכמו כוס זכוכית ניפצתה (ה' מיותרת) למיליון רסיסים."
"רסיסים זעירים (חסר פסיק) רסיסים כה קטנטנים."
"מקווה אני ששמרתה (עוד פעם ה' מיותרת) את מתנתי."
"למרות שלעולם (שמעולם!) לא אהבתה (עוד פעם ה-ה'!) אותה (את המתנה)" -הסוגריים בסוף לגמרי מיותרות!
יש עוד שגיאות בהמשך אבל פשוט לא היה לי כוח לכתוב עוד!
הוא ממש אבל ממש דומה לשלי, כדאי לך לקרוא אותו… אני לא אחמיא לך על הכתיבה היפה, כי אז אני ארגיש כאילו אני מחמיא לעצמי, וזה יהיה קצת גאוותני מצדי…