לוותר?

״אני שונא אותך״ כתבת לי.
״למה?״ שאלתי בלי חשק.
״כי את מעצבנת!״
״נכון״
״ועכשיו את עוד יותר מעצבנת״
״אני יודעת, אני מודעת לעצמי״
״גם אני מודע לזה שלא אכפת לך בשיט מלראות אותי״
״מה הקשר?״ אני כותבת ומתחילה להתעצבן.
״קשר אחושרמוטה״ אתה כותב.
אוקיי זה כבר ממש לעצבן.
״בסדר, תהיה עצבני יש דברים שקורים שהם לא קשורים אליך.״ אני עונה.
״כמו מה?״ אתה כותב. ״דברי!״
״לא יכולה לדבר עכשיו.״
״מתי כן? תתקשרי?״
״אולי״ אני עונה.
״אבל באמת.״ אתה אומר.

הסיפור בינינו התחיל כמו כל סיפור אהבה רגיל בימים אלו: הכרנו, פלירטטת איתי לא מעט, הוחמאתי ונתתי לך את מספר הפלאפון שלי. התחלנו לדבר, גילינו שיש לנו הרבה במשותף, והצעת לי לצאת. אמרת, שאתה רציני. אני, ילדה בת 16 שעוד לא הייתה במערכת יחסים רצינית, ואתה חייל, בן 19, שכבר ניסה דברים בחיים.
ואז, גיליתי שאתה סטוציונר. אבל אתה, מעולם לא תודה בכך. היית עם כל כך הרבה בנות בזמן שדיברנו, שלעולם לא חשבת אפילו לספר לי עליהן. אמרת שאתה רציני אבל ברור לי שמעולם לא היית. אמרת לי (ולכל השאר) שאכפת לך ושלעולם לא תפגע בי, אבל אני כבר לא יודעת.
תבין, אין לי כוח לקשר הזה. הוא מתנתק, ואז הוא חוזר, מתחיל בכך שאתה מציע לי לצאת, שוב ושוב. ובכל פעם מחדש, אני מסרבת שוב ושוב. אין בי את האומץ להתעמת איתך ולהגיד לך את כל מה שאני יודעת. אומרים בעבודה שהייתה לך חברה כמובן שהכחשת את העניין בתוקף. אמרתי לך שיש לי חבר, וכעסת עליי כי אתה התחלת איתי קודם.
אני רוצה שתוותר עליי. תבין, אני לא בשבילך, אתה לא בשבילי. אני לא רוצה להיפגע, אני רוצה שתמשיך, ותעבור הלאה, כי איתי שום דבר לא יקרה. כבר הבהרתי את זה מספיק פעמים.

״לא התקשרת״ כתבת למחרת.
״נכון. מעולם לא כתבתי שבטוח אתקשר.״ עניתי.
״מה יש שירה?״
״אני לא רוצה לדבר על זה״
״שירה אני דואג לך, תדברי.״
״עזוב״
״שום עזוב״
״שלו, באמת תעזוב״
״אני לא אעזוב. שירה אני דואג לך. תדברי איתי בבקשה נו״
״אין לך מה לדאוג״ כותבת.
״בטח שיש לי. את האחות הקטנה שלי״
״די. אני רוצה שתוותר״
״נו דיי שירה אני לא מוותר ספרי לי מה קרה״
״לא.״
״שירה את תדברי איתי. כמו שלפני המעצר בצבא לא ויתרת לי אני לא אוותר לך עכשיו״
״לא. נו די למה כל כך אכפת לך?״
״כי את חשובה לי, ויקרה לי ואני דואג לך כאילו היית כמו אחותי הקטנה. אני תמיד אדאג לך.״
״די שלו. תעזוב כבר״
״אם את רוצה שאני אשחרר, אין בעיה. תחסמי אותי בפייסבוק, תחסמי אותי בווטסאפ תחסמי אותי בכל מקום. קחי בחשבון שאם תעשי את זה אנחנו לא נדבר בכלל. אז או שתספרי לי או שתעשי מה שבאלך.״
עכשיו, פתחת לי צוהר, וכעת, אני מוותרת.