לוותר עלייך לנצח

"אז מה אתה רוצה?" היא שאלה ונעצה את מבטה
בדמות המטושטשת לצידה.
"גן עדן, או להיוולד מחדש?" קולה היה חסר רחמים.
"אני לא אוכל לבחור להיוולד מחדש,
משום שמעולם לא באמת בחרתי להפוך לגיבור"
הוא אמר וניסה להעביר את ידו בשיער
שכבר לא היה קיים.
"אנשים פשוט היו צריכים אחד,
ואני מניח שנאלצתי להידחף אל תוך הדמות"
הוא אמר וצחק צחוק מריר.
"וגם, אני לא יכול להיוולד מחדש משום.."
נראה כי קשה לו להשלים את המשפט.
"משום שזה אומר שאני עוזב אותך לתמיד"
הוא אמר בעצב, אך חיוך קטן נמתח על שפתיו.
"אבל כבר עזבת" היא אמרה בשקט, ובקרירות.
"התכוונתי שזה כמו לוותר עלייך לנצח"
הוא אמר וניסה לחבק את כתפי,
אך, זה כבר לא היה אפשרי.
"אני לא אוכל להחזיק אותך פה עוד הרבה זמן"
אמרתי לו כאשר התחיל להבהב.
"וחוץ מזה, היית צריך לחשוב על זה לפני שקפצת
אל מול החרב"
אמרתי לו שנייה לפני שנעלם,
אך הדבר היחיד שעשה הוא לחיחך.