להשאר מאחור

עוד שבועיים זה קורה
עוד שבועיים את תטוסי לך
תגלי עולם תבני חיים אחרים
תמשיכי הלאה
בכזאת קלות
פרק חדש שתפתחי כאילו הוא נכתב כבר ממזמן
ואני אשאר כאן מאחור
עם הפחדים שלי עם הכאב שלי עם הלבד
עם הזכרונות שלא נותנים לי לישון
שוב הגיע הלילה
שוב זה רק אני מול השדים שלי
שוב אני מפסיד
עוד שבועיים את תלכי
וניהיה הכי רחוקים שהיינו מאז שהכרנו
ואין משם דרך חזרה
החיים מפצלים אותנו
בניגוד לרצוני
עם רצונך
הייתי צריך לחשוב על זה כשהכרנו
הכל מחזיר אותי אחורה
לרגע הזה שבו בחרתי להאמין לך לגמרי
להתעלם מההגיון
הרגע הזה שבו הפקדתי בידייך את הלב שלי
ונתתי לך את כל הכוח הבלעדי על האושר שלי
הייתי צריך לראות שזה יגמר רע
ואולי ראיתי את זה בא
אבל כמו אגרוף לבטן
לראות אותו בא
לא עושה את זה לפחות כואב
אולי אפילו ההפך
כי החוסר אונים
הוא כאב בפני עצמו
עוד שבועיים
אני לא אדע איך לנשום
ואת לא תסתכלי אחורה
אני חושב שהעולם לא הוגן
כי את יכלת לעשות אותי מאושר
ואני יכלתי לעשות אותך מאושרת
ואת הולכת ומצאת לך אושר אחר
ואני לא ולעולם לא אמצא את האושר שלקחת
אז את טסה עוד שבועיים
עם הלב שלי איתך
ואני אשאר מאחור
הייתי אומר שאנסה לא לדמם למוות עד שתחזרי
אבל אני מקווה שזה יקרה
כי להמשיך לחיות פשוט יהיה יותר אכזרי