להבעיר את התשוקה (16+)
אני קושרת אותו לכיסא ומהדקת חזק שלא יוכל להזיז את גפיו.
הוא נראה המום מהנחישות ונכנע לי ולרצונותיי.
חזהו עולה ויורד מהתרגשות הציפייה מהלא נודע.
אני מיישרת את חולצתי ומבטלת את כפליה. מבטי צונח אליו.
הוא מתבונן בי מלמטה, קבור וקשור היטב לכיסא.
אני רוצה אותו בוער, כמו שאני יודעת לבעור.
אני מלטפת ומנשקת את פניו. הוא נכנע אליי ומתמסר לנשיקות.
ואז אני מתרחקת וחיוך שובב עולה על לחיי.
אני לוקחת צעד אחורה ומאפשרת לכנפיי להתפרש ולאש לפרוץ.
אני נותנת לו להסתכל עלי בוערת, נותנת לו לספוג את החום.
אני מקרבת את פני אך אני לא נותנת לו להתקרב לנשיקה.
אני מוציאה משב רוח מפי הפוגע בפניו. עוטף אותו כמו לטיפה סמויה וחמה.
וכמו שחשבתי, זה הביא לו את התשוקה.
אני לוקחת מספריים בידי והוא מתבונן בהם בחשד.
אני מתקרבת וגוזרת את חולצתו. הוא אינו יכול לזוז ומרותק למקומו.
שוב אני מוציאה משב רוח על בטנו, החזה ופטמותיו.
אני רואה אותו מתפתל במקומו כשהוא רוצה לנשק, לערסל ולחבק.
החיוך שלי נמתח כשאני רואה את הבליטה במכנסיו.
המספריים נשלפות שוב, ואני לא חסה עליו.
עכשיו הוא נשאר בתחתוניו.
אני לא נוגעת אלא רק מוציאה משב רוח על הרגליים, השוקיים ועל חלציו.
תחתוניו מאיימים להתבקע מרוב תשוקתו.
הוא זז ומנסה להשתחרר אך לשווא. אני יודעת לקשור היטב.
המספריים נשלפות ותוך שנייה הגבר נשאר במערומיו.
איברו זקור ואינו יכול להושיעו.
אני מתכופפת ומוציאה אוויר על איברו.
כמו משב רוח קטן הגורמת לאש להיתפס בזרדים.
גופו נרעד מהקרירות כנגד תשוקתו הבוערת.
אני מזדקפת מבעירה את עצמי באש, שורפת את הבגדים מעלי.
אני רואה אותו בוחן את גופי, מתפתה ובוער.
האש מתפשטת ומכלה הכל.
אני מכנסת את הכנפיים והולכת אל המיטה שם אני מתכופפת על ארבע בהזמנה.
הגבר הכבול נכנע לתשוקה הבוערת ומתמסר ליצר החיה.
הוא שובר את הכיסא לחלקים, משתחרר מכבליו.
בצעד נחוש לממש את תשוקתו, הוא פונה למיטה.
תגובות (4)
כל כך הרבה צפיות ואף אחד לא מגיב.
אז אני ארים את הכפפה…
את כותבת נהדר.
יש לך סגנון מתפתל ומרמז אך לא ישיר.
זה קטע אירוטי שנכתב בצורה ממש טובה.
אל תתני לדירוג להשפיע על הכתיבה שלך (אירוטית או לא אירוטית).
אני לא מתבייש לרשום את התגובה הזו בניגוד לכולם.
(אולי הם לא יסכימו איתי…)
זה כתוב טוב, במידה: יכולתי ממש לראות אותה בוערת (חח בעצם כתבת את התמונת פרופיל?)
פנטזיה מעניינת
אסף – תודה רבה על התגובה ועל התמיכה.
אריאל – כרגע, זה מוטיב חוזר בסיפורים שלי עד שימאס לי ;)
30 פעימות – תודה… הפנטזיה לא שלי.