לא שיחה ולא סליחה

תגיד מה שתגיד. שלא היה בינינו שום דבר. שלא דיברנו כמו זוג מאוהבים. שלא הייתה שום כימיה או לא היה שום חיבור. תגיד שמה שהיה לא נחשב. תגיד. כי הכל מתועד. הכל חרוט גם אצלי בלב וגם אצלי בראש. ואני חושבת שאצלך זה רק רשום, וזה יימחק מהלב ומהראש שלך במהרה. אני בטוחה שמהלב שלך זה כבר נמחק. זה אמיתי. זה היה וזה קרה, ודיברנו בלי סוף. אתה לא יכול להכחיש. הכל נמצא בהסטורית השיחות שלנו. הכל נמצא שם. כל הדברים שאמרת לי, כל הדברים שאמרת לעצמך. כל הדברים שניסית לשכנע את עצמך שאתה צודק, ניסית לשמוע עצב מחבר אבל בסוף הקשבת רק לעצמך. ואתה תראה. אתה תראה איך הכל יחזור אליך בחזרה… היא תשתגע על כל הראש שלה שוב, והיא תשנא אותך, ותצעק עליך על כלום. ואתה ביניים לגמרי עיוור לאהבה, כי זה מה שהיא עושה לך, מעוורת אותך. אבל לפעמים זה לא שווה את זה. והייתי רוצה שתבין את זה כבר אבל זה מאוחר מדי. חזרת אליה כמו ילד שרץ לגלידה. לגלות את זה מהרשתות החברתיות היה נורא. לגלות את זה בעצמי. הוא לא יזם שום שיחה, שום סליחה. לא דיבר איתי לפני או אחרי להסביר לי. המשיך כרגיל כאילו לא היה בינינו כלום. כאילו מאז ומתמיד אנחנו רק ידידים. ולא נתן לשום דבר שיוכיח אחרת לקרות.