לא נרדמת תל אביב

לא נרדמת תל אביב.

תל אביב, הכל קורה בה, אלכוהול נשפך ברחובות, סמים מסתובבים בבתים, נשים חשופות וקלות בכל מקום, המקום המושלם לגבר הטיפוסי.
היצע הבנות שם גדול מתמיד, הכל הרבה יותר קל וזורם שם, אם מתחשק משהו אפילו קטן, אם אתה לא רוצה להעביר את הלילה לבד , אתה לא צריך להתאמץ כלל, פשוט יורד לבר השכונתי ואוסף איזו בחורה שמתלהבת מהעיר, אחת שחושבת שזה מגניב, "קול" להיות בעיר הזו, להשתכר ולהתנהג כאילו אין לה הורים בבית שגידלו וחינכו.
אז כל זה זמין לך, אתה אף פעם לא לבד, אבל להרגיש לבד אתה כן מרגיש למרות שבחיים לא תודה בזה, לא תגיד אף פעם שכל הריקנות הזו נמאסה עליך, לא תודה שמאסת להעביר בנות כמו מוצרים בסופר במיטה שלך, לא תודה שאתה מתגעגע לאוכל החם והביתי, לחיבוק אוהב אחרי יום עבודה קשה, לא תודה שלפעמים כל מה שבא לך לעשות זה לראות טלוויזיה עם רגליים על השולחן, בירה קרה ביד אחת ושהיד השניה מחבקת את אהובתך, אחת כזו שאתה כרגע אפילו לא חולם עליה כי כל מה שיש סביבך זה בחורות שמשליכות עצמן על כל אחד.

אז אני מתל אביבים מפחדת, בדיוק בגלל כל זה, כי אתה לא תודה שכבר נמאס לך מכל הריצה הזו סביב עצמך.
את הלב שלי כנראה אשמור למישהו אחר, אחד שיהיה בשל מספיק כדי לדבר על אהבה וזוגיות, האחד שלא יפחד לחבק וללטף, אחד שלא יפחד לדבר על העתיד וליישם כשצריך, אחד כזה שיש לו כל כך הרבה ביטחון שאין לו צורך להשתכר למוות כדי להנות, אחד כזה שפשוט יהיה שם כשצריך.
האחד שאולי בעצם לא קיים.