לא לקוות – להחליט ולעשות כאן ועכשיו

לא לקוות – להחליט ולעשות כאן ועכשיו

בזמן ההמתנה לאסוף ידיד משדה התעופה, היה לי אחת מאותם חוויות של פעם בחיים. מדי פעם שומעים מאנשים אחרים המדברים על כך – מהסוג שמתגנב וקורה לך באופן בלתי צפוי. אחד כזה קרה לי יום אחד במרחק שני מטר בלבד ממני. בעודי מתאמץ לאתר ידידים בין הנוסעים העולים ויורדים מכבשי המטוסים, הבחנתי באדם שבא לקראתי כשהוא נושא שתי תיקים. הוא עצר ממש לידי לברך את משפחתו.

בתחילה הוא אותת לבנו הצעיר (נראה כבן שש) כשהניח את התיקים שלו. הם נתנו אחד לשני חיבוק ארוך ואוהב. כשנפרדו אחד מחיבוקו של השני, שמעתי את האב אומר, "זה כל כך טוב לראות אותך, בן. התגעגעתי אליך כל כך! " בנו חייך קצת בביישנות, השפיל מבט וענה בשקט," גם אני, אבא! "

ואז האיש קם, מביט בעיני בנו הבכור (נראה כבן תשע או עשר) ובעוד הוא חופן את פניו של בנו בידיו שמעתיו אומר, "אתה כבר מספיק בוגר בכדי להבין עד כמה אני אוהב אותך!. "הם חיבקו זה את זה חיבוק של אוהבים.

באותו זמן, תינוקת (נראית כבת שנה אחת-או –שנה וחצי) התפתלה בהתרגשות בזרועות אמה, אף פעם לא מסירה את עינייה הקטנות מהמחזה הנפלא של האב ששב. האיש אומר: "היי, תינוקת!", כשהוא נוטל בעדינות את הילדה מאמה. הוא מנשק את פניה ואז מחבק ומצמיד אותה אל חזהו בעודו מנדנד אותה מצד לצד. התינוקת הקטנה רגועה ופשוט מניחה את ראשה על כתפו בהנאה צרופה.

לאחר כמה רגעים, הוא מוסר את בתו לבנו הבכור והכריז, "שמרתי את הטוב ביותר לסוף!" והמשיך לתת לאשתו את הארוכה בנשיקות והלוהטת ביותר שאני זוכר שאי פעם ראיתי. הוא הביט אל תוך עיניה במשך כמה שניות ואז אמר כמעט ללא קול בשקט. "אני כל כך אוהב אותך!" הם הביטו זה בעיניו של זה, קורנים ובחיוכים גדולים, כשהוא אוחז בה בשתי ידיו. לרגע הם הזכירו לי זוג טרי, אבל ידעתי לפי גיל הילדים שלהם כי הם לא יכולים בשום אופן להיות. תהיתי על כך לרגע ואז הבנתי עד כמה שקוע לגמרי הייתי בתצוגה נפלאה של אהבה ללא תנאי, יחסים מיוחדים. פתאום הרגשתי לא נוח, כאילו אני פולש לחלל קדוש!. הופתעתי לשמוע את קולי שואל בהפתעה, "וואו! כמה זמן אתם נשואים? "יחד אנו כבר ארבע עשר שנים בסך הכל, נשואים עשר." הוא ענה, בלי להפנות את מבטו מפניה של אשתו היפה. "ובכן, כמה זמן לא התראתם?" שאלתי משתאה. האיש לאחר אתנחתה הסתובב הסתכל עלי, כאשר עדיין על פניו החיוך העליז "שני ימים שלמים!" יומיים? הייתי המום. מעוצמתה של האהבה שבפגישה, הנחתי שהוא נעדר לפחות כמה שבועות – אם לא חודשים. אני יודע, המבע שלי הסגיר אותי. אמרתי כמעט כלאחר יד, בתקווה לסיים את החדירה לתחום הפרט שלהם עם קריצה בעין (וכדי לחזור לחפש את הידיד שלי שאותו באתי לאסוף), "אני מקווה שהנישואין שלי עדיין יהיו לוהטים רכים ומלאים אהבה כמו שלכם לאחר עשר שנים!"
האיש עצר פתאום וללא חיוך. הוא הסתכל לי ישר בעיניים, ועם מבט חודר שבער בי כלהבה ישר לתוך הנשמה, הוא אמר לי משהו ששינה אותי לאדם אחר. הוא אמר לי: "אל תקווה חבר,תחליט!" ואז הוא הבזיק לי שוב את חיוכו הנפלא, לחץ לי את היד ואמר, "אלוהים יברך אותך והכוח יהייה עמך"