לא אשכח אותו- חלק א.

עלילה מצד מאיה:
זה קרה בשישי בערב, הייתי עם חברה במסיבה, איזה בחור שמסתבר לפי מה שחברה שלי אמרה לי מאוד חתיך, ביקש את המספר שלי מחברה שלי ואת המספר שלה.
הרבה זמן לא יצאתי לדייטים, לא מאז החבר הקודם שלי, חשבתי שאם הוא התקשר אליי אני אנסה את מזלי ולא אסנן אותו כמו פעמים קודמות.
בשלב מסוים, אחרי שעה במסיבה, התקשרו אלי ואז אל חברתי, שתינו לא ענינו, זה מספר שאנחנו לא מזהות.
בסוף הוא התקשר אליי שוב ועניתי, מה כבר יכול להיות.
למי שהתקשר קראו גיא, היה לו קול נמוך במיוחד, מה שגרם לי לצחוק והוא נשמע מאוד נחמד לדעתי.
הוא הזמין אותי לבוא אליו, לא ידעתי מה לעשות, בכל זאת דייט ראשון ובחור שאני לא מכירה והכל, אבל חברה שלי לחצה עליי ללכת, בכל זאת עבר הרבה זמן מאז החבר הקודם שלי.
יום שישי הבא יש לי דייט.
הוא לקח אותי למסעדה, התיישבנו באמצע החדר, איזה פאדיחות, עכשיו כולם יראו שאני אוכלת כמו פרה.
מה היה יכול להיות יותר גרוע מזה? אה, כן, המלצר היה האקס שלי.
כל הזמן הסתכלנו אחד על השנייה, הסמקתי מרוב בושה, רק חיכיתי שהוא ילך, אני לא סובלת אותו.
הזמנתי סלט, רציתי להראות לאקס המעצבן שלי מה הוא מפסיד, גיא הזמין צלעות טלה.
האוכל הגיע.
הוא לחש: "רק שלא תפסתי אנורקסית".
אמרתי לו: "סליחה?"
למה מי הוא חושב שהוא, כל מי שאוכלת סלט אנורקסית?
הוא תיקן את עצמו ואמר "סתם, אמרתי שאני מקווה שאין עליי אקזיט".
אני לא מאמינה, הוא חושב שאני מטומטמת, שמעתי בברור מה שהוא אמר.
גיא הלך לשירותים, איזה דייט נורא בינתיים.
הוא חזר אל השולחן, מזיע כמו מישהו שרץ ריצת מרתון ועוד לא הספיק להתקלח.
הוא הזמין חשבון, הפנים שלו התחילו עוד יותר להזיע, הוא נראה כאילו הוא עומד להתעלף ודיי עצבני.
"הכל בסדר?" שאלתי.
"כן… יש לך במקרה 100 ש"ח?" הוא שאל.
חצוף, שאני אשלם על עצמי בדייט ראשון? הוא כזה לא ג'נטלמן.