לאבד אותי

Wings 28/03/2016 734 צפיות תגובה אחת

אני פשוט מנשקת אותו, לא בגלל שום סיבה ספציפית, או לפחות אחת שאני מרשה לעצמי להודות בה באותו הרגע. הגשם היה אחלה תוספת לרגע ההוא, יש משהו שגורם להכל להיות דרמטי יותר בגשם, לא שהייתי צריכה יותר דרמה בחיי.
שפתיו היו חמימות כמגד שפתיי הקרירות ומצאתי זאת מקסים, אך לא מקסים כמו הדרך בה הוא משך אותי לעברו כאילו הוא מפחד שהוא יאבד אותי אם הוא לא יחזיק אותי חזק מספיק, כמה מעט הוא יודע, אך לא התכוונתי לומר דבר, הוא נראה כאילו הוא כלוא בחלום יפייפה ואני בהחלט לא עומדת להיות זו שתעיר אותו, לפחות בינתיים.
ידי טיילו תחת חולצתו וידיו מצאו את מקומן על מותני, הכל היה כל-כך מושלם באותו רגע, כל-כך מושלם שכמעט והרשתי לעצמי לשכוח את התוצאות.
ידעתי שלא היית אמורה לעשות את זה, שלא יכולתי לנשק אותו פשוט בגלל שהיה לי יום נוראי.
אך ברגע ההוא, לא היה לי אכפת, משום שכל מה שיכולתי לחשוב עליו, היה להרוס הכל, למוטטת את כל חיי ואני מניחה, שהוא היה הדבר היחיד שעדיין היה שם, האדם היחיד שנשאר למרות הכל.
חוץ מזה, זה לא כאילו הוא התנגד או משהו, הוא פשט עמד שם כל-כך מושלם ושלם, כמעט כאילו הוא חיכה שאני אגיע ואהרוס אותו.
ידעתי שכשכל זה יסתיים, אני אוכל למות בשקט, בידיעה ששרפתי את כל הגשרים ושלא יהיה שם עוד איש אשר יגיע להציל אותי.
הוא היה היחיד שנשאר, וידעתי שמה שאני עושה עכשיו, יגרום לו להרגיש כל-כך מובך, שהוא לא יוכל לדבר איתי במשך כמה ימים, מה שיתן לי את ההזדמנות למות בשקט.
ידעתי שמה שאני עושה עכשיו ירדוף אותו לנצח, אך ידעתי שגם אם אני לא הייתי עושה את זה, היה הסיכוי שהוא היה שונא אותי אפילו יותר, בגלל שהשארתי אותו תלוי באוויר.
משום מה, הוא תמיד קיווה שנישאר יחד לנצח, למרות שמעולם לא באמת היינו יחד.
הוא רצה להיות היחיד שלי ואני קיוויתי שהוא יהיה האחרון שלי. אני מניחה שתמיד דחיתי אותו בעדינות, בעיקר בגלל שידעתי שאם הוא יהיה הראשון שלי, אנחנו לא נחזיק מעמד במשך זמן רב, מעולם לא ראיתי את עצמי כמישהי שיהיה לה רק גבר אחד לאורך כל חייה, אך אני מניחה שזה כבר לא חשוב, בגלל ששנינו נקבל את מה שאנחנו רוצים.
אני מנסה לא לחשוב בינתיים, לא רוצה שהדקות הקרובות יהרסו ע"י המחשבות הדיכאוניות הנפלאות שלי, לא רוצה לחשוב על שום דבר חוץ מהכאן והעכשיו.
אני רוצה שהזיכרון האחרון שלי, יהיה של שפתיו על שפתי, ידיו המטיילות על גופי והבגדים שלנו, אשר נשארו אי-שם על הרצפה.


תגובות (1)

*למוטט
יש לך כתיבה ממש יפה ותיאורים טובים 3:
אהבתי מאוד

29/03/2016 20:22
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך