כך הכל צריך להיות

עלמתי היקרה לי מכל,
הידעת שהרוח מספרת סיפורי אהבה?
נושבת ונושבת בין עדן לשאול
ומזמרת בלחש לכל אוזן מקשיבה.

היא לא עוצרת או בוחרת
אלא שטה לאוזניי הכל.
לא איש בפרט אלא לשמתרכז מעט
ומספרת על האוהב שקדם זמנו ליפול.

כי היקרה לי מכל,
זה מה שקורה למי שאוהב כל כך,
ליבו פורח גם אם גופו מתחיל לנבול
אך על שפת הרוח סיפורו אינו נשכח.

משיש הרבה בחירות להפגנת רגשות
ובסחפים חזקים מנסים את הכל.
ובמחשבה לא פוסקת ודמעה משתוקקת
הלב כותב סיפור וממלאכה זו הוא לא יחדול.

והסיפור ממשיך, יקרה לי מכל
יום-יום הוא מתרחב ונכתב.
וברגעים הבודדים שבו הוא לא ממשיך לגדול,
לקרוא אותו לעצמו שוב ושוב הוא שב.

אך מאדמה, ים או רקיע, זמנו לפתע מגיע
משהזמן מגיע אל הכל.
ולפתע הסיפור, נגמר לא גמור
וזכרונו הוא היחיד שניצול.

"כך הכל צריך להיות", יקרה לי מכל
זהו המשפט האחרון שיוצא משפתיו.
"כך הכל צריך להיות" אומר הנישול
לפני שהוא משאיר את מושא אהבתו בלעדיו.

אך סיפור אהבתו חזק ממותו
וגם לא גמור הוא משתוקק להקשבת הכל.
והרוח נושאת אל כל משוטט
את משימת הסיפור על עצמה היא מחליטה ליטול.

ולכן, היקרה לי מכל
הרוח משתפת איתנו סיפוריי אהבה.
ואם את ליבך לא תחליטי לנעול
תשמעי את כולם מפזמים יחד באחווה.

מן הראשון ועד לנוכחי האחרון
אפשר לשמוע את הכל.
הרוח בוכה לאן שצריכה
וגורמת לדמעה מן המאזינים ליפול.

ואם אינך מאמינה לי, עלמתי היקרה לי מכל,
על שהרוח נושבת אהבה.
הרשי לי רק שאלה אחת אותך לשאול
הכיצד למילים אלו, את בכלל מקשיבה?