כאב

לפעמים אני יושבת ותוהה אם אכפת לך ממני, כי הרי היית אומר לי ״אני אוהב אותך״ אני לא יודעת אם אתה דואג לי כפי שאני דואגת לך , שמקפידה לגרום לך להעלות כמה חיוכים שאני יכולה .. אני לא יודעת מה לחשוב יותר .
אני לא יודעת איפה אתה נמצא.
אני לא יודעת מה אתה חושב עליי יותר.
אני לא זוכרת מתי אמרת בפעם האחרונה ״אני אוהב אותך יפה שלי .״
אני לא זוכרת מתי באת לבקר.
אני לא זוכרת אותך.
השתנית.
היחס שלך השתנה , פעם היית דואג לי .. פעם היית שולח לברר מה קורה איתי , מתקשר ובא כשהיית שם לב שלא מרגישה טוב.
אני אהבתי אותך.
אני עדיין אוהבת אותך.
האם מגיע לי יחס כזה מממישהו שאמור לאהוב אותי ?
האם עשית לך משהו ?
האם לא גרמתי לך להעלות מספיק חיוכים ?
האם לא דאגתי מספיק ?
האם לא אהבתי אותך מספיק ?
נתתי לך את כל כולי,
נתתי לך את הנשמה שלי , את הלב שלי , אני לא יכולה לחשוב על חיים בלעדייך .
אני לא יודעת מה אני עושה פה.
היית לי שמחה פעם .
עכשיו אני רק מתעצבת מזה שאתה לוקח אותי כמובן מאליו .
אני מרגישה כזאת קטנה , כזאת אפסית .
פתטי אני יודעת .
לא ידעתי מה זה אהבה עד שפגשתי אותך.
חבר ראשון .
רציתי שיהיה אחרון גם .
מרגישה שאתה גורר אותי, מרגישה אפס לידך , פעם הרגשתי מלכה.
לדעת שלהורים שלך אני חשובה יותר , לקרובים שלך .
בגלל זה אתה ממשיך ?
למה אני מרגישה שאני נמצאת בתחתית של
התחתית ?
זה מגיע לי ?
בורא עולם תעשה שיהיה לי טוב .
אני אוהבת ואוהבת ואתה בסימן שאלה.
תעזור לי .
בבקשה.
כואב לי .