יחס

ניסית. ולא הצלחתי.
אותך למחוק מזכרוני,
מחייכת, צוחקת, מדברת.
השפתיים שלך מדברות אליי.

ואני מנסה לומר לך, אבל… טוב.
אם אני לא מצליח, זה סימן.
זה לא עוזר.
את לא נעלמת לי מחלומותיי.

ואז אני מרגיש שונה.
לבת אחרת אני מנסה בכוח.
וזה לא עוזר, נראה כך.
את עדיין בראשי. במוחי. בליבי.

ואת לא מבינה רמזים.
אולי כן, אבל את מחכה.
אולי לא, ואת עדיין מחכה.
ואולי, מחכה שאני אעזוב.

את לא מבינה, אני לא מצלחי.
ובמוחי, ראשי, ליבי – נשארת.
תעזרי. את לא לתת, להעלם.
אם לא להעלם… לתת.