יפיפית הנילוס

פרומה חוזרת לסורה.
אני רואה אותה , ממש יפיפית הנילוס. מתרועעת עם הבנים החתיכים . כן, הכל בראש…
לא חתיכים ולא נעליים. כן , אבל כולם , אופס, נשואים כדת משה וישראל.
אבל מי לא רוצה צעצוע חדש?אולי חדש כבר לא … קצת שונה , קצת להשתמש ולזרוק. אולי גם להשוויץ , הנה גם לי יש . ופרומה לא נרתעת מאבן הריחיים המונחת על צווארם.
הגבר המסוקס עוטה בגד הים ספידו שדבוק לו על חלציו כמו עור שני בצבע כחול רויאל, מביט מהצד,ואני מדמיינת את המחשבות רצות קופצות ורצות והוא אולי אפילו מבואס קמעה . כי היי, הוא היה שם קודם.
ופרומה עומדת לה באמצע הבריכה העמוקה,עם כל הברווזים המקרקרים, והיא מזכירה לי שיר ילדות מפעם . אני עומדת במעגל ומביטה סביבי,אני מושיטה את ידי
לחברה שלי"
אז שמוליק שבא לבריכה בגלל האנשים והוא גר כברת דרך די רצינית מכאן . אשתו למשל מרוצה בבריכה של הכפר שלהם. היא לא מחפשת בשדות זרים.ומושיקו השחיין האולימפי שאשתו בכלל מפחדת ממים,יש לו קצת פסק זמן ממנה , ולה ממנו.יושבת לה שותה קפה מר עם חברותיה בקפיטריה,ליד הקפה , קרמשניט מפנק. שילכו הקלוריות לעזאזל היא אומרת לרוחי החברה שלה שמתענה עם קלקרים יבשים ותה ירוק.כן, היא בטוח תחיה יותר. בדוק.
ואז כשפרומה עומדת במעגל,במים העמוקים. כשיתר הברווזות הנמוכות מקשקשות ומקרקרות במי האפסיים,יש לה את כל הבמה הרטובה,וחמשת הגברים שחצו מזמן את שנות השבעים שלהם ,קצת צולעים, קצת עילגים, והכרס, אוי הכרס, איך מתפטרים ממנה…רק אלהים יודע. אבל פרומה שרק עכשיו כשהיא אלמנה די טריה , סיימה את שירותה, והיא גימלאית , היא מוקסמת מהסוכריות הקטנות שמחלקים לה החיים.
ועכשיו יש לה מבחר. את מי זה בדיוק צריך לעניין שיש להם גיבנת כמו הצרה הצרורה הזאת שנקראת חיי נישואין.
בגילם כבר לא מתחשבנים כלכך. הרי יונה אשתו של שמוליק היא בכלל מפרגנת לו.ככה הוא אומר וצוחק במבוכה .וגם שימון הנמוך עם החרוז האדום בשרוך של הבגד ים , גם הוא מבסוט מהחיים . שום בעיה הוא לא מוצא . ואם למישהו אכן יש בעיה, אז זבש"ו.
שמוליק אומר תמיד " ח י ה ו ת ן ל ח י ו ת"
אבל אני לא בטוחה שבבית הוא לא יקבל על הראש.
והחבר מקודם עם הבגד ים הכחול רויאל, ממשיך להביט מהצד. אולי פרומה עוד תחזור, מתי שהוא.