טיוטה

מאיה חודרת אותי בלי להבחין. "פאק, מצטערת."
אני מנידה בראשי לשלילה בניסיון לסמן שזה בסדר. היא מבחינה בזה רק בקצה, תנודה כמעט בלתי משוקללת באזורים המוטוריים. "כמה זמן אני כבר בתוכך?" היא משדרת, אני מתנצלת על חוסר הוודאות.
"פחות מדקה, אני חושבת. לא אכפת לי בכל מקרה." (אני סוג-של רגילה אלייך)
האצבעות שלו סביב הירך שלה מכות בי בפתאומיות והיא מתנתקת. יכולתי לזהות את המגע שלו ממרחק אלפי קילומטרים. לא ידעתי שהם ביחד שוב. מטומטמת.