חרוט בגופו
הם שכבו אחד בצמוד לשנייה על המיטה הגדולה, גופו הרחב והמוצק תפס את עיקר המיטה בעוד גופה הסתפק בחלק שנשאר. היא שכבה כשפניה מול פניו וידיה מטיילות על פני חריטות הדיו הרבות שהיו על גופו.
היא תמיד רצתה לשאול אותו מה המשמעות של כל הקעקועים אבל היא פחדה; הפחד מהסירוב, והפחד מהמרחק שייצור הסירוב גרם לה להתעלם מהיצר הסקרן לשאול.
"הכלוב תמיד יהיה העבר שלי, בעוד הציפורים תמיד יהיו אני שמנסה לברוח הרחק ממנו כל הזמן." העומק שהיה בו היה שונה מהריקנות שהפגין כלפי חוץ, הוא תמיד נתפס כאדם שצריך להתרחק ממנו והיא הייתה האחת שלא פחדה להתקרב.
ידיה המשיכו לעבור על הקעקועים שבגופו בעוד ידו הונחה על הלחי שלה וליטפה אותה באיטיות, "לכל קעקוע יש משמעות, רוצה לנחש?" הוא איתגר אותה למרות שידע שהיא לא טובה בניחושים, היא דאגה להצהיר על כך מהרגע הראשון שנפגשו.
"אתה יודע שאני גרועה בניחושים," היא הצהירה כפי שציפה והוא גלגל את עיניו וידו תפסה אחת מידיה, מובילה אותה לקעקוע שנמצא צמוד לקו מכנסיו.
"זה בסדר, תנסי אותו." הוא עודד אותה ולחץ את ידה לפני שעזב את אחיזתו בה.
"אני יודעת? קעקוע שמסמל את האהבה שלך לריצה?" צחקוק קל נפלט מבין שפתיה וגרם לו לנשוך קלות את שפתו התחתונה.
"יכולת להיות קרובה אם היית משתדלת יותר," הוא לחש וזז מעט לאחור, מפנה לגופה מקום רחב יותר להיות בו. "זה מסמל בריחה, אני עדיין לא יודע ממה הוא בורח."
היא המהמה בשקט וגרמה לו לחשוב על הרצינות שלה, אם היא לוקחת את דבריו ברצינות או מתלוצצת כדי שימשיך לדבר לפני שהיא תעצום את עיניה.
ברגע שידיה המשיכו לחלוף על החריטות המחשבה על כך נעלמה, ידה נעצרה על קעקוע של מצבה ונשימה כבדה חמקה מאפה, היא מעולם לא חשבה שלקעקועים שלו יש משמעות עמוקה שתכביד עליה.
"ניסיתי להגיד לך על זה כל כך הרבה פעמים." הקול שלו היה מהסס, בדיוק כמו שהיא היססה כשהלכה איתו לראשונה ברחוב; היא תמימה וטהורה והוא אפל ומסתורי, המחשבה שאנשים אף פעם לא קיבלו אותו תמיד הכאיבה לה.
"שאתה מפחד מהמוות?" היא דיברה על הקעקוע כשהוא לא התכוון אליו.
"כבר לא." אנחת הקלה חמקה משפתיה וחיוך דק נפרס עליהן. "אני מפחד לאבד אותך."
השקט שהיה לאחר שזרק את האמת שלו לאוויר הפחיד אותו והמחשבה שאולי היא תתרחק מגופו ורגליה יובילו אותה הרחק ממנו גרמו לידו לאחוז בידיה ולהצמיד את אצבעותיה לשפתיו.
"למה הפסקת עם הקעקועים?" היא שאלה והסתכלה עליו עם עיניה העגולות והגדולות.
"הפסקתי לברוח."
תגובות (4)
יפה ועמוק
אשמח אם תקרא\י גם את הסיפור שלי הצגה בשם אהבה
אני נוטה להסביר אבל זה פשוט יפה.
זה מה שיש לי לאמר. זה יפה ועמוק ונכון וצודק ועצוב. וכתוב בצורה נכונה וטובה ויפה. ומגיע לך 5 כוכבים על זה כי זה נכון ועמוק וצודק, וכתוב כך שהמסר נשמר. זה יפה.
אני ממש אשמח אם תהפכי את זה לסיפור בהמשכים ..
אין לי מילים! פשוט נפלא!