חפיסת סיגריות ישנה

כל יום בביהס עם הקפוצון השחור הקבוע הזה שלך והכובע הדוק על ראשך, ביד שלך אתה מחזיק חפיסת סיגריות ומשתדל שלא יראו.
ואתה אתה בסך הכול בכיתה ט' , בא אליי ואומר לי שלום עם חיבוק נעים כזה שלך ומזהיר בכל פעם מחדש אל תידרדרי לסמים ולסיגריות זה לא יעשה לך טוב וכל פעם אני אומרת לך את אותו הדבר, אל תדאג , הכול בסדר , תירגע זה לא יקרה , אבל ישר כשאני מגיעה הביתה , נכנסת לחדר של אח שלי , מגירה שלישית מצד שמאל בארון , כן אני זוכרת , פותחת את המגירה מזיזה הכול הצידה לוקחת סיגריה מחפיסת הסיגריות הישנה שלו ואומרת בלב סליחה לך וחושבת מה תגיב אם תדע , הולכת לישון חולמת עליך מן הסתם ובבוקר קמה וחושבת איך לרצות אותך , איך להיות הכי יפה היום אבל אז מהדהדת בראשי המחשבה שאני תמיד אשאר הזינייקית מחמד שלך .
(מעבר זמן הגעה לביהס )
אני מבולבלת , אני לא יודעת מה לעשות , קשה לי איתך , כשצריך אתה לא כאן ושלא צריך אתה כאן , אולי תבוא מתישהו אליי ותעזור לי להבין אתה משגע אותי תתן לי סימן אולי .
כל לילה לחשוב עלייך ולהבין שאתה תמיד היית כאן בשבילי .
אבל נמאס לי !
נמאס לי להיות הזייניקית מחמד שלך .
אני לא יודעת מה אני רוצה להיות בשבילך!
ולחשוב שתמיד זה יהיה אותו הדבר , קפוצון שחור , כובע הדוק על הראש שלך וחפיסת סיגריות , כל פעם אותו המשפט אל תידרדרי לסיגריות ולסמים זה לא יעשה לך טוב ואני כל פעם עונה לך שתירגע , ואל תדאג אבל עמוק בפנים יודעת , שאני אדרדר לזה אבל יש משהו אחד שידעתי כל הזמן .
אם אני אדרדר זה יהיה איתך .
כי נמאס לי להיות הזייניקית מחמד שלך.