חלק 4 – אבל למה ?!
"תעזבי אותי !" דחפתי אותה ורצתי לחדר שלי
די…. הכול מתחיל התמוטט לי … אבא שלי בחו"ל, אמא שלי בוגדת בו … ואני … אולי באמת כדי שאני אסיים ?…את … החיים שלי ? כדאי לי ? שום דבר כבר לא צודק ונכון אצלי… אני אמות ! זהו .. אני פשוט אתאבד או משהו יהיה לי יותר טוב… אני יודעת…
נכנסתי לאמבטיה הסתכלתי סביב … יש לי כמה אפשרויות להתאבדות… לשתות אקונומיקה…? לא זה בטח דוחה… לחתוך וירידים ? לא… יותר מידי דם …. לקפוץ מהחלון ? לא… אני בטח אקבל רק אשבור את הראש או משהו… אני יודעת ! אם אני אהרוג את עצמי נפשית יהיה לי הרבה יותר קל למות פיזית ! איך אני אהרוג אותי נפשית ? בושות ! אחרי כל פעם שעושים לי בושות אני רוצה למות! טוב… איך אני אעשה לעצמי בושות ? אני אספר לו ! נכון ! אני אספר לירדן שאני אוהבת אותו והוא הרי מאוהב בדפנה ורואים … הוא כל הזמן מכרכר סביבה ורק בגלל שהיא יפה יותר ממני בלונדינית יותר ממני יש לה שער יותר חלק משלי יותר גבוהה ממני יותר עשירה ממני ואמא שלה לא בוגדת באבא שלה! אולי….. אבל אני יותר חכמה ממנה …. היא ממש מטומטמת …. אבל זה לא מה שיגרום לו לאהוב אותי… טוב נהיה מאוחר… אני אדבר איתו כבר מחר בבית ספר.
התעוררתי, הרגשתי מאוד בטוחה בעצמי… כבר ידעתי בדיוק מה להגיד לו .. ירדן, אני אוהבת אותך זהו קלי קלות אף פעם לא הייתי כל כך מוכנה. זהו, היום זה נגמר, היום אחרי שהוא יצחק עליי ויספר לכולם אני הרגיש כל כך נורא ואמות … איזה כיף !
התארגנתי ויצאתי מביתי לבית ספר בדרך ראיתי אותו, ירדן … כל כך מצחיק ונחמד ועם העיניים הירוקות המדהימות שלו והשער החום הזה שכל כך קשה התנתק ממנו, והנה דפנה…, מסתכלת עליו עם השער הבלונדיני המדהים שלה והעיניים הכחולות כמו הים… ברור שהוא אוהב אותה…
"ירדן !" קראתי לו. הוא הסתכל עליי והתקרב אליי.
"רצית משהו ?" הוא שאל אותי.
"כן… אני …. אממ …" טוב אולי זה יותר מסובך ממה שחשבתי… כל כך קשה לי לדבר איתו, אני מרגישה שאני שוקעת למול העיניים המהפנטות שלו…
"את מה ?"
"אני … אני אוהבת… אותך…"
תגובות (1)
תמשיכי!