חלק 3- אבל למה?!

"אני אהרוג אותך !"
"תרגיעי… זה היה בצחוק… " היא אמרה והחזירה את הטלפון למקומו.
"איך להירגע ?! את יודעת שאני לא מאלה שנרגעים!" קמתי לקחת כוס מים.
"תשתי יותר לאט את עלולה להיחנק !" היא אמרה ולקחה לי את הכוס מהיד.
"כבר עדיף שאני איחנק…"
"את יותר מדי דרמטית.."
"זה לא זה…. אני כל השנה לא מתנהגת טוב והציונים שלי נהיים גרועים מאוד … אני גם לא אותו דבר…" אמרתי והתחלתי לבכות.
"תפסיקי לבכות…. את לא השתנית… " היא אמרה וניגבה לי את הדמעות.
"די עזבי אותי " קמתי והלכתי.
אני לא יודעת מה קורה לי …. התחלתי להתנהג כמו מפלצת… זאת לא אני…
הגעתי הביתה, נכנסתי, נשכבתי על הספה והתחלתי לבכות. לפתע ראיתי את אימי יוצאת מחדרה עם חלוק
"אמא ?" שאלתי
"מה את עושה פה ?!" היא שאלה וסידרה את החלוק שלה.
"יש פה מישהו ?"
"את לא אמורה להיות אצל מיכל ?"
"תפסיקי להתחמק מהשאלה, יש פה מישהו ?"
"אמרת שאת אצל מיכל היום…"
"אמרת שאת צריכה שאני אלך למיכל כי יש לך עבודה !"
"זה לא מה שאת חושבת.." היא אמרה, התקרבה וניסתה לחבק אותי
"תעזבי אותי !" דחפתי אותה ורצתי לחדר שלי