חלק 2- אבל למה?!
"לא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי והתחלתי לבכות. שפשפתי מהר את העיניים.
"ניצחתי שוב ! את ממש גרועה בזה.. תמצמצי וזה יעבור" היא אמרה בביטחון
"זה ממש לא הוגן! אני שונאת תחרויות מצמוצים… ואיך את יכולה להשאיר את העיניים שלך פקוחות כל כך הרבה זמן ?!" אמרתי
"כישרון" היא חייכה אליי בחיוך שטני כזה…
"טוב, אבל זה עדיין לא בסדר שעשית את זה !" אמרתי והפנתי לה את הגב
"זה רק משחק.. את ממש לא טובה בלהפסיד בכבוד .." היא התיישבה מולי
"לא דיברתי על זה…" אמרתי לה בכעס
"אהה על זה ?! עדיין ?! זה היה ממש מזמן .."
"זה היה אתמול!" קמתי והתחלתי להסתובב בחדר
"אז ?!" היא קמה והושיבה אותי
"את סיפרת לו ! אני לא מאמינה שעשית את זה !" אמרתי וניסיתי לקום אבל היא החזיקה אותי חזק מדי
"עשיתי את זה לטובתך !" היא אמרה והידקה את אחיזתה
"איך עשית את זה לטובתי ?! עכשיו הוא יתקשר אליי… מה אני בדיוק אגיד לו ?!" בעטתי בה, והיא הפסיקה להחזיק אותי.
"מה תגידי לו ? תגידי לו מה שאת מרגישה כלפיו!"
"נראה לך ?! חה! חה! בחיים לא!"
"למה לא ?"
"אני לא מסוגלת…"
"אז אני אגיד לו !" היא קמה והרימה את הטלפון
"לא !" צעקתי עלייה ורצתי לקחת לה את הטלפון מהיד
"הלו ?" היא חייכה אליי
"אני אהרוג אותך !"
תגובות (0)