חלל התהייה

לה היה אכפת ממנו אך לא הייתה בטוחה אם לו היה אכפת ממנה.
היא חלמה עליו אבל היא לא בטוחה אם הוא חלם עליה.
היא צחקה בזכותו אבל לא הייתה בטוחה אם צחק בזכותה או עליה.
הוא פענח אותה אבל אותו היה קשה לה לפצח.
היא זוכרת אותו אבל לא בטוחה אם זוכר אותה.
היא רצתה מאוד להשאר איתו אבל הרגישה כאילו וויתר עליה.

היא הייתה צריכה ללכת ולא הייתה בטוחה אם הוא שמח או בכה.
אפילו להתראות לא הספיקה להגיד לו ואוי איך היא מתחרטת על זה.
היא נשארה בחלל התהייה, חלל קטן ומריר שמשחרר אותך רק אחרי הרבה זמן ולעיתים לא משחרר אותך אף פעם.
היא לא הייתה בטוחה אם לשלוח לו הודעה כי פחדה שיחשוב שהיא מעצבנת וטפילה.
היא בהתה במקלדת פעמים רבות אך הלכה משם בדמעות.
הוא הציל אותה מבדידות והרגישה כאילו היא רק נוספה לו לרשימה של חברים.
היא הרגישה שהיה דומה לה שזה דבר מיוחד אך במובן אחר שונה בדיוק כמו כל האחרים.

היא לא הייתה בטוחה אם אהב אותה אך היא בטוח אהבה אותו.